מראי מקומות/פסחים/נח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־11:20, 5 באפריל 2021 מאת עובר אורח (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png נח TriangleArrow-Left.png א

והפסח אחריו[עריכה]

השפת אמת דקדק ממה שכתבה המשנה 'והפסח אחריו' רק לגבי ערב פסח שחל בערב שבת, שדווקא באופן זה מפני השבת יש למהר ולשחוט הפסח מיד אחר התמיד, אך בשאר מקרים אדרבה משום מיכמר בישרא אפשר להמתין. ואילו הצל"ח למד שמה שכתוב במשנה 'והפסח אחריו' הוא דין כללי בכל האופנים המוזכרים במשנה שתמיד יש דין להקריב את הפסח סמוך לקרבן התמיד[1]

ועביד ליה לתמיד בשבע ומחצה[עריכה]

גם בירושלמי מבואר שלדעת רבי ישמעאל נשחט התמיד בערב פסח בשעה שבע ומחצה, ובטעם הדבר כתב הירושלמי שהוא משום פלפולו. ובפני משה ביאר שפלפולו מלשון פילי, דהיינו מכמר בישרא וכמו שמבאר הבבלי להלן בדעת רבא אליבא דרבי ישמעאל, אלא שלדעת הירושלמי יש להקדים מטעם זה את השחיטה עד שבע ומחצה ולא רק עד שמונה ומחצה. ובקרבן העדה ביאר שפלפולו היינו נדונים המתחדשים בעת הקרבת הפסח.

ועביד ליה לתמיד בשש ומחצה[עריכה]

בירושלמי כתב טעם אחר בדעת רבי עקיבא שמקריב את התמיד בשש ומחצה, כדי שלא יכנס לפסח משוכרין, דהיינו מבולבל כשיכור.

רבי ישמעאל סבר חיישינן למכמר בשרא[עריכה]

מדוע יסריח הבשר

התוספות פירשו שהחשש הוא כיון שאי אפשר להדיח קרביו בשבת, ובצל"ח ביאר מדוע לא פירשו כפשוטו שכיון שאי אפשר לצלות את הבשר יש לחשוש שיסריח.


רבי ישמעאל לשיטתו שאסור להפשיט את העור

המאירי מבאר שרבי ישמעאל לשיטתו (שבת קטז:) שאסור להפשיט את העור בשבת וממילא יש לחוש לסרחון[2].


למה הוצרכו לאחר את שחיטת התמיד

הבעל המאור מעיר מדוע הוצרכו בשל כך לאחר גם את שחיטת התמיד, הרי אפשר לשחוט את התמיד במועדו ואחר כך להמתין ולא לשחוט את הפסח מיד אחר התמיד. וביאר שאחר ששחטו את התמיד לא יכלו לעכב את העם מלשחוט את הפסח. ועוד יישב שיש לחשש שאם יקריבו את התמיד מוקדם ולא יקריבו מיד את הפסח יבואו להקריב עוד נדרים ונדבות אחר התמיד ויעברו על עשה דהשלמה.


הרי במקדש לא הסריח הבשר

הצל"ח מקשה מה החשש שיסריח הבשר והלא אחד מהניסים שהיו במקדש שלא הסריח מעולם הבשר. ויישב שאביי ורבא נחלקו לשיטתם (לקמן סד:) האם סומכים על הנס לגבי נעילת דלתות העזרה, ולדעת רבא אין סומכים על הנס ולכן פירש טעמו של רבי ישמעאל משום מיכמר בישרא ואילו לדעת אביי סומכין על הנס ולכן פירש דעתו של רבי ישמעאל באופן אחר.



שולי הגליון


  1. וראה להלן דברי הבעל המאור.
  2. לפנינו שם: רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה.
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף