מראי מקומות/פסחים/נח/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{ניווט כללי עליון}} == ועביד ליה לתמיד בשבע ומחצה == גם בירושלמי מבואר שלדעת רבי ישמעאל נשח...") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== והפסח אחריו == | |||
ה{{ממק|שפת אמת}} דקדק ממה שכתבה המשנה 'והפסח אחריו' רק לגבי ערב פסח שחל בערב שבת, שדווקא באופן זה מפני השבת יש למהר ולשחוט הפסח מיד אחר התמיד, אך בשאר מקרים אדרבה משום מיכמר בישרא אפשר להמתין. ואילו ה{{ממק|צל"ח}} למד שמה שכתוב במשנה 'והפסח אחריו' הוא דין כללי בכל האופנים המוזכרים במשנה שתמיד יש דין להקריב את הפסח סמוך לקרבן התמיד{{הערה|וראה להלן דברי הבעל המאור.}} | |||
== ועביד ליה לתמיד בשבע ומחצה == | == ועביד ליה לתמיד בשבע ומחצה == | ||
גם בירושלמי מבואר שלדעת רבי ישמעאל נשחט התמיד בערב פסח בשעה שבע ומחצה, ובטעם הדבר כתב הירושלמי שהוא משום פלפולו. ובפני משה ביאר שפלפולו מלשון פילי, דהיינו מכמר בישרא וכמו שמבאר הבבלי להלן בדעת רבא אליבא דרבי ישמעאל, אלא שלדעת הירושלמי יש להקדים מטעם זה את השחיטה עד שבע ומחצה ולא רק עד שמונה ומחצה. ובקרבן העדה ביאר שפלפולו היינו נדונים המתחדשים בעת הקרבת הפסח. | גם בירושלמי מבואר שלדעת רבי ישמעאל נשחט התמיד בערב פסח בשעה שבע ומחצה, ובטעם הדבר כתב הירושלמי שהוא משום פלפולו. ובפני משה ביאר שפלפולו מלשון פילי, דהיינו מכמר בישרא וכמו שמבאר הבבלי להלן בדעת רבא אליבא דרבי ישמעאל, אלא שלדעת הירושלמי יש להקדים מטעם זה את השחיטה עד שבע ומחצה ולא רק עד שמונה ומחצה. ובקרבן העדה ביאר שפלפולו היינו נדונים המתחדשים בעת הקרבת הפסח. | ||
שורה 6: | שורה 9: | ||
בירושלמי כתב טעם אחר בדעת רבי עקיבא שמקריב את התמיד בשש ומחצה, כדי שלא יכנס לפסח משוכרין, דהיינו מבולבל כשיכור. | בירושלמי כתב טעם אחר בדעת רבי עקיבא שמקריב את התמיד בשש ומחצה, כדי שלא יכנס לפסח משוכרין, דהיינו מבולבל כשיכור. | ||
== רבי ישמעאל סבר חיישינן למכמר בשרא == | |||
;מדוע יסריח הבשר | |||
ה{{ממק|תוספות}} פירשו שהחשש הוא כיון שאי אפשר להדיח קרביו בשבת, וב{{ממק|צל"ח}} ביאר מדוע לא פירשו כפשוטו שכיון שאי אפשר לצלות את הבשר יש לחשוש שיסריח. | |||
;רבי ישמעאל לשיטתו שאסור להפשיט את העור | |||
ה{{ממק|מאירי}} מבאר שרבי ישמעאל לשיטתו {{ממ|[[בבלי/שבת/קטז/ב|שבת קטז:]]}} שאסור להפשיט את העור בשבת וממילא יש לחוש לסרחון{{הערה|לפנינו שם: רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה.}}. | |||
;למה הוצרכו לאחר את שחיטת התמיד | |||
הבעל המאור מעיר מדוע הוצרכו בשל כך לאחר גם את שחיטת התמיד, הרי אפשר לשחוט את התמיד במועדו ואחר כך להמתין ולא לשחוט את הפסח מיד אחר התמיד. וביאר שאחר ששחטו את התמיד לא יכלו לעכב את העם מלשחוט את הפסח. ועוד יישב שיש לחשש שאם יקריבו את התמיד מוקדם ולא יקריבו מיד את הפסח יבואו להקריב עוד נדרים ונדבות אחר התמיד ויעברו על עשה דהשלמה. | |||
;הרי במקדש לא הסריח הבשר | |||
הצל"ח מקשה מה החשש שיסריח הבשר והלא אחד מהניסים שהיו במקדש שלא הסריח מעולם הבשר. ויישב שאביי ורבא נחלקו לשיטתם {{ממ|[[בבלי/פסחים/סד/ב|לקמן סד:]]}} האם סומכים על הנס לגבי נעילת דלתות העזרה, ולדעת רבא אין סומכים על הנס ולכן פירש טעמו של רבי ישמעאל משום מיכמר בישרא ואילו לדעת אביי סומכין על הנס ולכן פירש דעתו של רבי ישמעאל באופן אחר. | |||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} |
גרסה אחרונה מ־11:20, 5 באפריל 2021
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א פני יהושע רש"ש |
מראי מקומות פסחים נח א
והפסח אחריו[עריכה]
השפת אמת דקדק ממה שכתבה המשנה 'והפסח אחריו' רק לגבי ערב פסח שחל בערב שבת, שדווקא באופן זה מפני השבת יש למהר ולשחוט הפסח מיד אחר התמיד, אך בשאר מקרים אדרבה משום מיכמר בישרא אפשר להמתין. ואילו הצל"ח למד שמה שכתוב במשנה 'והפסח אחריו' הוא דין כללי בכל האופנים המוזכרים במשנה שתמיד יש דין להקריב את הפסח סמוך לקרבן התמיד[1]
ועביד ליה לתמיד בשבע ומחצה[עריכה]
גם בירושלמי מבואר שלדעת רבי ישמעאל נשחט התמיד בערב פסח בשעה שבע ומחצה, ובטעם הדבר כתב הירושלמי שהוא משום פלפולו. ובפני משה ביאר שפלפולו מלשון פילי, דהיינו מכמר בישרא וכמו שמבאר הבבלי להלן בדעת רבא אליבא דרבי ישמעאל, אלא שלדעת הירושלמי יש להקדים מטעם זה את השחיטה עד שבע ומחצה ולא רק עד שמונה ומחצה. ובקרבן העדה ביאר שפלפולו היינו נדונים המתחדשים בעת הקרבת הפסח.
ועביד ליה לתמיד בשש ומחצה[עריכה]
בירושלמי כתב טעם אחר בדעת רבי עקיבא שמקריב את התמיד בשש ומחצה, כדי שלא יכנס לפסח משוכרין, דהיינו מבולבל כשיכור.
רבי ישמעאל סבר חיישינן למכמר בשרא[עריכה]
- מדוע יסריח הבשר
התוספות פירשו שהחשש הוא כיון שאי אפשר להדיח קרביו בשבת, ובצל"ח ביאר מדוע לא פירשו כפשוטו שכיון שאי אפשר לצלות את הבשר יש לחשוש שיסריח.
- רבי ישמעאל לשיטתו שאסור להפשיט את העור
המאירי מבאר שרבי ישמעאל לשיטתו (שבת קטז:) שאסור להפשיט את העור בשבת וממילא יש לחוש לסרחון[2].
- למה הוצרכו לאחר את שחיטת התמיד
הבעל המאור מעיר מדוע הוצרכו בשל כך לאחר גם את שחיטת התמיד, הרי אפשר לשחוט את התמיד במועדו ואחר כך להמתין ולא לשחוט את הפסח מיד אחר התמיד. וביאר שאחר ששחטו את התמיד לא יכלו לעכב את העם מלשחוט את הפסח. ועוד יישב שיש לחשש שאם יקריבו את התמיד מוקדם ולא יקריבו מיד את הפסח יבואו להקריב עוד נדרים ונדבות אחר התמיד ויעברו על עשה דהשלמה.
- הרי במקדש לא הסריח הבשר
הצל"ח מקשה מה החשש שיסריח הבשר והלא אחד מהניסים שהיו במקדש שלא הסריח מעולם הבשר. ויישב שאביי ורבא נחלקו לשיטתם (לקמן סד:) האם סומכים על הנס לגבי נעילת דלתות העזרה, ולדעת רבא אין סומכים על הנס ולכן פירש טעמו של רבי ישמעאל משום מיכמר בישרא ואילו לדעת אביי סומכין על הנס ולכן פירש דעתו של רבי ישמעאל באופן אחר.