מראי מקומות/סוכה/נג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
רש"ש
עמק סוכות

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png נג TriangleArrow-Left.png א

אשה היתה בוררת חטים לאור של בית השואבה[עריכה]

בספר צמח צדיק (לשמחת בית השואבה) מפרש על פי מה שפירש הרב הק' מבארדיטשוב משאחז"ל ולקחתם לכם ביום הראשון, ראשון לחשבון עוונות, כי בר"ה ויוהכ"פ הוא תשובה מיראה, ונעשה מזדונות שגגות, ולכן מבקשים ותשליך במצולות ים כל חטאתינו, ובסוכות הוא תשובה מאהבה וזדונות נעשים זכיות, ולכן הוא ראשון לחשבון עוונות, שגם העוונות עולים בחשבון שיהי' זכיות, ובזה מפרש מה שאנו מבקשים אבינו מלכנו כתבנו בספר סליחה ומחילה, ולא שישליך כל חטאתינו במצולות ים, אלא אבינו מלכנו כתבנו בספר זכיות, שנעשה תשובה מאהבה ואז יהי' מהחטאים זכיות, ולכן אשה, שהוא השכינה הק', היתה בוררת "חטים" שהוא אותיות "חטא ים", שבררה החטאים שנשלכו למצולות ים, לאור שמחת בית השואבה, שהי' תשובה מאהבה, כדי שיהיו נעשים זכיות.

לא טעמנו טעם שינה דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי[עריכה]

בספר תפארת שלמה (לסוכות, ד"ה גם י"ל ברמז) כתב ברמז גודל מעלת דיבוק החבירים להיות אחוזים וקשורים יחד באחוה וריעות, כי לא כל העתים שווים להיות סמוך ונראה אצל הצדיק הרב המורה, לכן התקנה לזה להיות כל איש רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק כמ"ש ויעשו כולם אגודה אחת כו', ובזה מפרש לא ראינו שינה בעינינו כו' הוי מכתפי אהדדי, פי' לא ראינו "שינה" וחסרון השתנות כל אחד ואחד אצל חבירו רק כשהי' ח"ו אחד נופל בדעתו והולך במרירות על מיעוט השגה בעבודת הבורא או שום דאגת עוה"ז הוי מכתפי אהדדי, כ"א סומך על חבירו, כאשר שפך שיחו וצרתו לפניו יגיד הנה חבירו הי' תומך בידו לתת לו עצה הגונה לחזק ולאמץ לבבו להסיר תוגה מנפשו וזה העיקר אהבת חברים להיות' אגודה אחת כנ"ל.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף