מראי מקומות/מלכים ב/ד
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
< הקודם · הבא >
הפטרת וירא |
פסוק ז
הרד"ק כתב בשם התוספתא ששאלה את אלישע אם צריכה לעשר את השמן, והשיב לה אלישע שאינה צריכה לעשרו כיון שהוא שמן של נס.
אמנם יש שכתבו[1] שמעשה נסים שבא מדבר בעין הרי דינו כדין הדבר שבעין. וביארו שאף כוונת התוספתא כן, אלא שכיון שהפך הראשון ממנו יצקה את השמן לכלים היה חולין ומן הסתם היה מעושר לפיכך אף השמן של נס הבא ממנו דינו כדין שמן זה ופטור מן המעשר, וביאור לשון התוספתא שתלתה הדבר במה שהיה שמן של נס, שכיון שהוא שמן של נס דיינינן ליה לפי השמן ממנו בא וכיון שאותו שמן מעושר היה, אף שמן זה פטור מן המעשר.
- ↑ שלמי תודה (חנוכה סימן א אות ב), וכ"ה שם בשם הגרי"מ פיינשטיין.