מראי מקומות/מגילה/לא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:23, 16 במאי 2022 מאת מצולות ים (שיחה | תרומות) (ביאורים בחילוק שבין כל התורה למשנה תורה שמשה אמרן מפיע עצמו)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד - מהדורה קמא
רשב"א
חידושי הר"ן
לבוש עם מפרשי הים
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
גליון מהרש"א
מהר"צ חיות
רש"ש

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png מגילה TriangleArrow-Left.png לא TriangleArrow-Left.png ב

ומשה מפי עצמו אמרן[עריכה]

בשו"ת הרשב"ש (סימן כא) ביאר שבכל התורה לא אמר משה דבר אלא מפי הגבורה, משא"כ משנה תורה תחילה דיבר משה כל אותן דברים אל ישראל מעצמו, ואח"כ בסוף ארבעים שנה קודם פטירתו ציווהו ה' לכתוב את כל הדברים. וא"כ הקללות שבמשנה תורה אף שנכתבו ע"פ הדיבור אך כבר אמרן משה קודם לכן ורק אח"כ נצטווה מפי הגבורה לכותבן.

והרמב"ן (ויקרא כו טז) שבכל התורה הדיבור הוא מפי הגבורה ובלשון עצמו, ולכך אמר 'אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל' כי הוא בשמו הגדול נתן את הברית הזאת. משא"כ במשנה תורה אמר 'אם לא תשמע בקול ה' אלקיך לשמור' - כי הגבורה עשתה את משה שליח בינו ובין כל ישראל.

ובזוהר (פ' ואתחנן רסה.) הקשה וכי סלקא דעתך אות זעירא באורייתא משה אמר ליה מגרמיה. ומשני, 'מעצמו' לא תנינן, אלא 'מפי עצמו', ומאי איהו, ההוא קול דאיהו אחיד ביה, ועל דא הללו מפי הגבורה והללו מפי עצמו, מפי ההוא דרגא דאתקשר ביה על שאר נביאי מהימני, ועל דא בכל אתר 'אלקיך' והכא 'אלקינו'.

והמהר"ל (תפארת ישראל פמ"ג) ביאר שהתורה יש בה שתי בחינות, מצד השי"ת נותן התורה ומצד ישראל המקבלים. ובכל התורה ראוי שימצא בה הבחינה מצד הנותן, ובמשנה תורה מצד המקבל.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף