מראי מקומות/ברכות/נח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־07:21, 5 באפריל 2020 מאת מצולות ים (שיחה | תרומות) (מראי מקומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' אגדות מהרש"א
צל"ח
פתח עינים
רש"ש
בית נתן
בן יהוידע
בניהו
שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png נח TriangleArrow-Left.png א

הוא היה אומר כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול חרש וזרע וקצר ועמר ודש וזרה וברר וטחן והרקיד ולש ואפה ואחר כך אכל

חרש

בספר שפתי חכמים ([הערצעל) העיר שאין הכוונה למעשה חרישה ממש, שהרי נח הוא שהתקין להם כלי מחרישה, אלא עשה מעשה אחר במקום חרישה.

עשר יגיעות או י"א יגיעות

יש שכתבו שזרה וברר חשוב יגיעה אחת. בספר גבול בנימין (ח"ג טז) כתב שנרמז דבר זה בפסוק "בזעת אפיך תוכל לחם", אפיך כתוב ביו"ד לרמז על עשר יגיעות שיגע אדם הראשון. וכן בספר מנחת יהודה (אפשטיין) כתב שהוא כנגד עשר תיבות שבברכת המוציא.

וכמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא בגד ללבוש גזז ולבן ונפץ וטוה וארג ואחר כך מצא בגד ללבוש ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנים לפני

כותנות עור

ביפה מראה[השלם מקור] כתב שאף שעשה ה' לאדם הראשון ואשתו כותנות עור מכל מקום יגע אדם הראשון ועשה בגד נוסף משל צמר שהיה צריך בגד לקיץ ובגד לחורף.

ובספר כסא רחמים ביאר שאין כוונתו להקשות סתירה מהמבואר כאן שאדם הראשון הוא שהכין את בגדו ודלא כמבואר בפסוק שה' עשה לו כן, שהרי זה יש ליישב בקל שהיו לו ב' בגדים. אלא שהוקשה לו לשם מה יגע אדם הראשון לעשות בגד אחר כיון שכבר היה לו כותנות עור, ועל כך יישב שהוצרך שיהיו לו ב' בגדים לקיץ ולחורף. ועיי"ש שהעיר שבגד צמר הוא בגד החורף ואם כן כותנות העור היו בגד הקיץ ומפני מה עשה להם ה' כותנות עור בקיץ ולא בגד פשתן שהוא לבוש הקיץ.



שולי הגליון


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף