מראי מקומות/ברכות/נו/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י חי' אגדות מהרש"א צל"ח פתח עינים רש"ש בית נתן מראי מקומות |
מראי מקומות
ברכות נו ב
הרואה גמל בחלום מיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה[עריכה]
טעם שנרמז זה בגמל דווקא[עריכה]
החיד"א (פתח עינים) ביאר ע"פ המבואר במדרש (ב"ר פרשה עו) שכששלח יעקב לעשו את המנחה שם הגמלים באמצע, לרמוז לו שיראה עצמו יושב על במה ודן ויעקב נדון לפניו והוא מתמלא רחמים עליו, ופירשו המפרשים שהדין נרמז בגמל לפי שהוא גבוה כבימה, וכן מה שמתמלא רחמים עליו נרמז בגמל שהוא מלשון גמילות חסדים.
ובספר כרם שלמה ביאר שהמילה "גמל" היא ראשי תיבות "גזרו מיתה לו". וכן אמרו חכמים "גמלא בעא קרנא אודניה גזזו מיניה"[1] ולכך נרמז קיצור השנים על ידי ראיית הגמל שנחתכו אוזניו.
אמר רבי חמא ברבי חנינא מאי קראה ואנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה[עריכה]
היכן נרמז גמל בפסוק[עריכה]
רש"י פירש שהמילים "גם עלה" נוטריקון "גמל". ופירש המהרש"א (ח"א) שכיון שהאות "עין" נבלעת[2], והמילים "גם עלה" נקראות ברצף כמילה "גמל".
ובספר כרם שלמה הוסיף שראשי תיבות "גם עלה", עולה כמנין "גמל". וכן סופי תיבות "ואנכי אעלך גם" עם מספר התיבות עולה למנין "גמל". והוסיף, שלכך נרמז כן בפסוק זה שנאמר אצל יוסף לרמוז שיוסיפו לו שנות חיים.
היכן נרמזה מיתה בפסוק[עריכה]
בגליוני הש"ס הקשה איך רמוז בפסוק זה שנקנסה עליו מיתה הלא יציאת מצרים היא יציאה מעבדות לחירות ולא ממיתה לחיים.
הגר"א (חידושי וביאורי הגר"א על הש"ס) ביאר ש"גם" רומז למיתה, כמו שנאמר "ויבא גם השטן" (איוב א ו), "ותתן גם לאשה" (בראשית ג ו), ועל כך נרמז בחלומו "גם עלה" שה' העלהו מן המיתה שנגזרה עליו.
ובגליוני הש"ס ביאר, שבמילה גמל עצמה יש רמז לכך שנקנסה עליו מיתה, ע"פ המבואר במפרשים[3] שלכך נקרא פרק "כלל גדול" בשם זה לפי שאין עונש מיתה במלאכות אלא בשבת. וכן ג' עבירות חמורות נקראו גדולות[4] לפי שחייבים ליהרג עליהן ויהרג ואל יעבור. וגמל רומז לדבר גדול כמבואר במשנה בכלאים (פ"ג מ"ב) אפונין הגמלונין ופירש הרע"ב גמלנין, גסים וגדולים ל' ארמי קורין לדבר גדול גמלונא[5]. וממילא עצם ראיית הגמל מורה על כך שנקנסה עליו מיתה, ומה שנרמז לו דבר זה בגמל דווקא לרמוז שאף ניצל ממנה כפי שנרמז מהפסוק "גם עלה".
פסוקים אחרים שנרמז בהם לשון גמל[עריכה]
בספר בעליל לארץ העיר שמצינו פסוק שיש בו נוטריקון גמל והוא לרע, כמו שכתוב "גם לי גם לך לא יהיה גזורו".
עוד הקשו באחרונים[6], מדוע לא הזכירה הגמרא פסוק מפורש "אשירה לה' כי גמל עלי".
רב נחמן בר יצחק אמר מהכא גם ה' העביר חטאתך לא תמות[עריכה]
היכן נרמז גמל בפסוק[עריכה]
כתב המהרש"א (ח"א) שכאן לא מסתבר לפרש שהמילה "גם" היא נוטריקון של המילה "גמל" כיון שהאות למ"ד אינה מוזכרת. ולכן פירש ש"גם" היא גימל יוונית, ולכן הרואה גמל רמז יש לו בכך לפסוק "גם" ה' וגו'.
והגר"א [7] ביאר שהלימוד הוא מתיבות "גם ו"לא" המוזכרות בפסוק, גם ה' העביר חטאתך לא תמות, נוטריקון "גמל"[8].
- ↑ =הגמל רצה קרניים, אוזניו גזזו לו.
- ↑ כמו שמצינו בקריאת שמע שיש להפסיק בין תיבה המסתיימת במ"ם לתיבה שאחריה הפותחת באלף, ועין ואלף קרובים במוצאם, עיין תוספות (לעיל טו: ד"ה בין).
- ↑ ראה פירוש המשנה להרמב"ם (פ"ז מ"א).
- ↑ עיין ערכין (טו:).
- ↑ עי"ש שהביא עוד ראיות לזה.
- ↑ ספר עין ישראל.
- ↑ אמרי נועם; חידושי וביאורי הגר"א על הש"ס
- ↑ וכן הביא בספר מליצי אש (אלול אות קעג) בשם חכם אחד. וכן פירש בספר לשם זבח. וכן הטעים בספר מגיד תעלומה שיש שני עניינים ראשיים בפסוק זה, הבטחה אחת שיעביר ה' חטאתו והבטחה שניה שלא ימות ונוטריקון של שתי ההבטחות הוא "גמלא".