מראי מקומות/ברכות/מג/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספה מספר קריינא דאגרתא) |
(ממ) |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
== שאני רב יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל == | == שאני רב יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל == | ||
=== כיצד חילקה הגמרא בין רב יהודה לשאר עלמא בלי הוכחה === | === כיצד חילקה הגמרא בין רב יהודה לשאר עלמא בלי הוכחה === | ||
בספר ברכת שלמה | בספר ברכת שלמה {{ממ|כהן}} תמה מדוע חילקה הגמרא בין רב יהודה לשאר עלמא בלי הוכחה. ועיין ספר מגיד תעלומה{{הערה|הובאו דבריו בסמוך.}} מה שהטעים מקור דברי הגמרא. | ||
=== דעת רב יהודה שהעולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה === | === דעת רב יהודה שהעולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה === | ||
בספר מגיד תעלומה ביאר שהוציא דבר זה שטעמו של רב יהודה משום דחביבא ליה ארץ ישראל, מהמבואר לעיל בגמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/כד/ב|כד:]]}} דסבירא ליה לרב יהודה שכל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה שנאמר בבלה יבואו ושמה יהיו וגו', והיינו שאף שהפסוק איירי בכלים מכל מקום דרשו רב יהודה באסמכתא על איסור עלייה לארץ ישראל, כדי שלא יראנה מנוולת בחורבנה, ומבואר שהיתה חביבה עליו ארץ ישראל{{הערה|אך בספר שפתי חכמים | בספר מגיד תעלומה ביאר שהוציא דבר זה שטעמו של רב יהודה משום דחביבא ליה ארץ ישראל, מהמבואר לעיל בגמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/כד/ב|כד:]]}} דסבירא ליה לרב יהודה שכל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה שנאמר בבלה יבואו ושמה יהיו וגו', והיינו שאף שהפסוק איירי בכלים מכל מקום דרשו רב יהודה באסמכתא על איסור עלייה לארץ ישראל, כדי שלא יראנה מנוולת בחורבנה, ומבואר שהיתה חביבה עליו ארץ ישראל{{הערה|אך בספר שפתי חכמים {{ממ|הערצעל}} העיר שאם כן למה האיסור הוא רק מבבל.}}. | ||
כעין זה כתב האדר"ת{{הערה|עיני בנימין.}} שכיון שאסר לעלות לארץ ישראל משום "בבלה יבואו ושמה יהיו", זה גרם לו שתהיה חביבה עליו ארץ ישראל, כמי שאין פת בסלו שהפת חביבה לו{{הערה|וכ"כ האור שמח {{ממ|מכתב על יישוב ארץ ישראל, אור שמח על הש"ס ברכות כד:}} וכ"כ בספר כנסת ישראל | כעין זה כתב האדר"ת{{הערה|עיני בנימין.}} שכיון שאסר לעלות לארץ ישראל משום "בבלה יבואו ושמה יהיו", זה גרם לו שתהיה חביבה עליו ארץ ישראל, כמי שאין פת בסלו שהפת חביבה לו{{הערה|וכ"כ האור שמח {{ממ|מכתב על יישוב ארץ ישראל, אור שמח על הש"ס ברכות כד:}} וכ"כ בספר כנסת ישראל {{ממ|פולק}}, חדות יעקב ובספר גליוני יואל {{ממ|הרצוג}}.}}. | ||
ובספר מנחת יהודה | ובספר מנחת יהודה {{ממ|אפשטיין}} כתב לאידך גיסא, שאף שאמר שהעולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה מכל מקום חביבות היתה לו לארץ ישראל אלא שדרש מהפסוק שאסור לעלות מבבל לארץ ישראל, ואיך בכך סתירה{{הערה|וכ"כ בספרו קנמן בשם.}}. | ||
ובספר קריינא דאגרתא {{ממ|מהדורה ישנה ח"ב עמוד ש}} הקשה מאחר שלדעת רב יהודה אין מצוות ישוב ארץ ישראל בזמן הזה{{הערה|שאם יש מצווה אף בזמן הזה לא היה הנביא יכול לחדש איסור לעלות מבבל לארץ ישראל ולעקור דבר מן התורה.}} אם כן משום מה היתה חביבה עליו. ויישב, שבודאי אף אם מצוות יישוב ארץ ישראל בטלה מכל מקום קדושתה לא בטלה{{הערה|ואין הכוונה לקדושתה לענין מעשר וכדומה.}}, ועיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה וישיבתה מביאה השפעה רוחנית גדולה. | ובספר קריינא דאגרתא {{ממ|מהדורה ישנה ח"ב עמוד ש}} הקשה מאחר שלדעת רב יהודה אין מצוות ישוב ארץ ישראל בזמן הזה{{הערה|שאם יש מצווה אף בזמן הזה לא היה הנביא יכול לחדש איסור לעלות מבבל לארץ ישראל ולעקור דבר מן התורה.}} אם כן משום מה היתה חביבה עליו. ויישב, שבודאי אף אם מצוות יישוב ארץ ישראל בטלה מכל מקום קדושתה לא בטלה{{הערה|ואין הכוונה לקדושתה לענין מעשר וכדומה.}}, ועיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה וישיבתה מביאה השפעה רוחנית גדולה. |
גרסה מ־03:04, 2 באפריל 2020
מראי מקומות ברכות מג א
שאני רב יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל
כיצד חילקה הגמרא בין רב יהודה לשאר עלמא בלי הוכחה
בספר ברכת שלמה (כהן) תמה מדוע חילקה הגמרא בין רב יהודה לשאר עלמא בלי הוכחה. ועיין ספר מגיד תעלומה[1] מה שהטעים מקור דברי הגמרא.
דעת רב יהודה שהעולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה
בספר מגיד תעלומה ביאר שהוציא דבר זה שטעמו של רב יהודה משום דחביבא ליה ארץ ישראל, מהמבואר לעיל בגמרא (כד:) דסבירא ליה לרב יהודה שכל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה שנאמר בבלה יבואו ושמה יהיו וגו', והיינו שאף שהפסוק איירי בכלים מכל מקום דרשו רב יהודה באסמכתא על איסור עלייה לארץ ישראל, כדי שלא יראנה מנוולת בחורבנה, ומבואר שהיתה חביבה עליו ארץ ישראל[2].
כעין זה כתב האדר"ת[3] שכיון שאסר לעלות לארץ ישראל משום "בבלה יבואו ושמה יהיו", זה גרם לו שתהיה חביבה עליו ארץ ישראל, כמי שאין פת בסלו שהפת חביבה לו[4].
ובספר מנחת יהודה (אפשטיין) כתב לאידך גיסא, שאף שאמר שהעולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה מכל מקום חביבות היתה לו לארץ ישראל אלא שדרש מהפסוק שאסור לעלות מבבל לארץ ישראל, ואיך בכך סתירה[5].
ובספר קריינא דאגרתא (מהדורה ישנה ח"ב עמוד ש) הקשה מאחר שלדעת רב יהודה אין מצוות ישוב ארץ ישראל בזמן הזה[6] אם כן משום מה היתה חביבה עליו. ויישב, שבודאי אף אם מצוות יישוב ארץ ישראל בטלה מכל מקום קדושתה לא בטלה[7], ועיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה וישיבתה מביאה השפעה רוחנית גדולה.
כיצד יכל רב יהודה לקבוע ברכה לעצמו
בספר שיח השדה הוכיח מכאן שהאמוראים היו יכולים לקבוע ברכות כפי דעתם. וכן הוכיח מדברי הגמרא לקמן (נז:) "מדעתאי ברכתינהו לכולהו", וכן בירושלמי (ברכות פ"ד ה"ה) שרב אבהו היה מברך ברכה חדשה בכל יום.
- ↑ הובאו דבריו בסמוך.
- ↑ אך בספר שפתי חכמים (הערצעל) העיר שאם כן למה האיסור הוא רק מבבל.
- ↑ עיני בנימין.
- ↑ וכ"כ האור שמח (מכתב על יישוב ארץ ישראל, אור שמח על הש"ס ברכות כד:) וכ"כ בספר כנסת ישראל (פולק), חדות יעקב ובספר גליוני יואל (הרצוג).
- ↑ וכ"כ בספרו קנמן בשם.
- ↑ שאם יש מצווה אף בזמן הזה לא היה הנביא יכול לחדש איסור לעלות מבבל לארץ ישראל ולעקור דבר מן התורה.
- ↑ ואין הכוונה לקדושתה לענין מעשר וכדומה.