מראי מקומות/ברכות/מג/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספה מספר קריינא דאגרתא)
(ממ)
שורה 2: שורה 2:
== שאני רב יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל ==
== שאני רב יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל ==
=== כיצד חילקה הגמרא בין רב יהודה לשאר עלמא בלי הוכחה ===
=== כיצד חילקה הגמרא בין רב יהודה לשאר עלמא בלי הוכחה ===
בספר ברכת שלמה (כהן) תמה מדוע חילקה הגמרא בין רב יהודה לשאר עלמא בלי הוכחה. ועיין ספר מגיד תעלומה{{הערה|הובאו דבריו בסמוך.}} מה שהטעים מקור דברי הגמרא.
בספר ברכת שלמה {{ממ|כהן}} תמה מדוע חילקה הגמרא בין רב יהודה לשאר עלמא בלי הוכחה. ועיין ספר מגיד תעלומה{{הערה|הובאו דבריו בסמוך.}} מה שהטעים מקור דברי הגמרא.


=== דעת רב יהודה שהעולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה ===
=== דעת רב יהודה שהעולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה ===
בספר מגיד תעלומה ביאר שהוציא דבר זה שטעמו של רב יהודה משום דחביבא ליה ארץ ישראל, מהמבואר לעיל בגמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/כד/ב|כד:]]}} דסבירא ליה לרב יהודה שכל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה שנאמר בבלה יבואו ושמה יהיו וגו', והיינו שאף שהפסוק איירי בכלים מכל מקום דרשו רב יהודה באסמכתא על איסור עלייה לארץ ישראל, כדי שלא יראנה מנוולת בחורבנה, ומבואר שהיתה חביבה עליו ארץ ישראל{{הערה|אך בספר שפתי חכמים (הערצעל) העיר שאם כן למה האיסור הוא רק מבבל.}}.  
בספר מגיד תעלומה ביאר שהוציא דבר זה שטעמו של רב יהודה משום דחביבא ליה ארץ ישראל, מהמבואר לעיל בגמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/כד/ב|כד:]]}} דסבירא ליה לרב יהודה שכל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה שנאמר בבלה יבואו ושמה יהיו וגו', והיינו שאף שהפסוק איירי בכלים מכל מקום דרשו רב יהודה באסמכתא על איסור עלייה לארץ ישראל, כדי שלא יראנה מנוולת בחורבנה, ומבואר שהיתה חביבה עליו ארץ ישראל{{הערה|אך בספר שפתי חכמים {{ממ|הערצעל}} העיר שאם כן למה האיסור הוא רק מבבל.}}.  


כעין זה כתב האדר"ת{{הערה|עיני בנימין.}} שכיון שאסר לעלות לארץ ישראל משום "בבלה יבואו ושמה יהיו", זה גרם לו שתהיה חביבה עליו ארץ ישראל, כמי שאין פת בסלו שהפת חביבה לו{{הערה|וכ"כ האור שמח {{ממ|מכתב על יישוב ארץ ישראל, אור שמח על הש"ס ברכות כד:}} וכ"כ בספר כנסת ישראל (פולק), חדות יעקב ובספר גליוני יואל (הרצוג).}}.
כעין זה כתב האדר"ת{{הערה|עיני בנימין.}} שכיון שאסר לעלות לארץ ישראל משום "בבלה יבואו ושמה יהיו", זה גרם לו שתהיה חביבה עליו ארץ ישראל, כמי שאין פת בסלו שהפת חביבה לו{{הערה|וכ"כ האור שמח {{ממ|מכתב על יישוב ארץ ישראל, אור שמח על הש"ס ברכות כד:}} וכ"כ בספר כנסת ישראל {{ממ|פולק}}, חדות יעקב ובספר גליוני יואל {{ממ|הרצוג}}.}}.


ובספר מנחת יהודה (אפשטיין) כתב לאידך גיסא, שאף שאמר שהעולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה מכל מקום חביבות היתה לו לארץ ישראל אלא שדרש מהפסוק שאסור לעלות מבבל לארץ ישראל, ואיך בכך סתירה{{הערה|וכ"כ בספרו קנמן בשם.}}.
ובספר מנחת יהודה {{ממ|אפשטיין}} כתב לאידך גיסא, שאף שאמר שהעולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה מכל מקום חביבות היתה לו לארץ ישראל אלא שדרש מהפסוק שאסור לעלות מבבל לארץ ישראל, ואיך בכך סתירה{{הערה|וכ"כ בספרו קנמן בשם.}}.


ובספר קריינא דאגרתא {{ממ|מהדורה ישנה ח"ב עמוד ש}} הקשה מאחר שלדעת רב יהודה אין מצוות ישוב ארץ ישראל בזמן הזה{{הערה|שאם יש מצווה אף בזמן הזה לא היה הנביא יכול לחדש איסור לעלות מבבל לארץ ישראל ולעקור דבר מן התורה.}} אם כן משום מה היתה חביבה עליו. ויישב, שבודאי אף אם מצוות יישוב ארץ ישראל בטלה מכל מקום קדושתה לא בטלה{{הערה|ואין הכוונה לקדושתה לענין מעשר וכדומה.}}, ועיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה וישיבתה מביאה השפעה רוחנית גדולה.
ובספר קריינא דאגרתא {{ממ|מהדורה ישנה ח"ב עמוד ש}} הקשה מאחר שלדעת רב יהודה אין מצוות ישוב ארץ ישראל בזמן הזה{{הערה|שאם יש מצווה אף בזמן הזה לא היה הנביא יכול לחדש איסור לעלות מבבל לארץ ישראל ולעקור דבר מן התורה.}} אם כן משום מה היתה חביבה עליו. ויישב, שבודאי אף אם מצוות יישוב ארץ ישראל בטלה מכל מקום קדושתה לא בטלה{{הערה|ואין הכוונה לקדושתה לענין מעשר וכדומה.}}, ועיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה וישיבתה מביאה השפעה רוחנית גדולה.

גרסה מ־03:04, 2 באפריל 2020

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
צל"ח
רש"ש
בית נתן
בן יהוידע
בניהו
שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png מג TriangleArrow-Left.png א

שאני רב יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל

כיצד חילקה הגמרא בין רב יהודה לשאר עלמא בלי הוכחה

בספר ברכת שלמה (כהן) תמה מדוע חילקה הגמרא בין רב יהודה לשאר עלמא בלי הוכחה. ועיין ספר מגיד תעלומה[1] מה שהטעים מקור דברי הגמרא.

דעת רב יהודה שהעולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה

בספר מגיד תעלומה ביאר שהוציא דבר זה שטעמו של רב יהודה משום דחביבא ליה ארץ ישראל, מהמבואר לעיל בגמרא (כד:) דסבירא ליה לרב יהודה שכל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה שנאמר בבלה יבואו ושמה יהיו וגו', והיינו שאף שהפסוק איירי בכלים מכל מקום דרשו רב יהודה באסמכתא על איסור עלייה לארץ ישראל, כדי שלא יראנה מנוולת בחורבנה, ומבואר שהיתה חביבה עליו ארץ ישראל[2].

כעין זה כתב האדר"ת[3] שכיון שאסר לעלות לארץ ישראל משום "בבלה יבואו ושמה יהיו", זה גרם לו שתהיה חביבה עליו ארץ ישראל, כמי שאין פת בסלו שהפת חביבה לו[4].

ובספר מנחת יהודה (אפשטיין) כתב לאידך גיסא, שאף שאמר שהעולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה מכל מקום חביבות היתה לו לארץ ישראל אלא שדרש מהפסוק שאסור לעלות מבבל לארץ ישראל, ואיך בכך סתירה[5].

ובספר קריינא דאגרתא (מהדורה ישנה ח"ב עמוד ש) הקשה מאחר שלדעת רב יהודה אין מצוות ישוב ארץ ישראל בזמן הזה[6] אם כן משום מה היתה חביבה עליו. ויישב, שבודאי אף אם מצוות יישוב ארץ ישראל בטלה מכל מקום קדושתה לא בטלה[7], ועיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה וישיבתה מביאה השפעה רוחנית גדולה.

כיצד יכל רב יהודה לקבוע ברכה לעצמו

בספר שיח השדה הוכיח מכאן שהאמוראים היו יכולים לקבוע ברכות כפי דעתם. וכן הוכיח מדברי הגמרא לקמן (נז:) "מדעתאי ברכתינהו לכולהו", וכן בירושלמי (ברכות פ"ד ה"ה) שרב אבהו היה מברך ברכה חדשה בכל יום.




שולי הגליון


  1. הובאו דבריו בסמוך.
  2. אך בספר שפתי חכמים (הערצעל) העיר שאם כן למה האיסור הוא רק מבבל.
  3. עיני בנימין.
  4. וכ"כ האור שמח (מכתב על יישוב ארץ ישראל, אור שמח על הש"ס ברכות כד:) וכ"כ בספר כנסת ישראל (פולק), חדות יעקב ובספר גליוני יואל (הרצוג).
  5. וכ"כ בספרו קנמן בשם.
  6. שאם יש מצווה אף בזמן הזה לא היה הנביא יכול לחדש איסור לעלות מבבל לארץ ישראל ולעקור דבר מן התורה.
  7. ואין הכוונה לקדושתה לענין מעשר וכדומה.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף