עריכת הדף "
מראי מקומות/ברכות/ה/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
=== לימוד ועשיית מלאכה קודם תפילה === רש"י {{ממ|[[רש"י/{{כאן}}#סמוך|ד"ה סמוך]]}} פירש כל ימי נזהרתי שלא לעשות מלאכה ושלא לעסוק בתורה כשעמדתי ממטתי עד שאקרא ק"ש ואתפלל. והתוספות {{ממ|[[תוספות/{{כאן}}#אלא|ד"ה אלא]]}} כתבו על דבריו "ולא ידעתי מנא ליה" שאסור לעסוק בתורה קודם תפילה, והביאו ראיה שמותר לעסוק בתורה קודם תפילה מהגמרא לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/יד/ב|יד:]]}} דרב מקדים ומשי ידיה ומברך ומתני פרקיה וקרי ק"ש כי מטא זמן ק"ש. וה{{ממק|מהרש"ל}} הקשה שהרי שם לא מבואר אלא שמותר ללמוד קודם זמן קריאת שמע, ושמא כוונת רש"י שלדעת אבא בנימין אסור לעסוק בתורה אחר שהגיע זמן קריאת שמע. ויישב, שהלשון כשעמדתי ממטתי משמע אחר שעלה עמוד השחר מיד. וכן הביא מלשון הגהות מיימוניות {{ממ|[[הגהות מיימוניות/תפילה/ו|תפילה פ"ו]]}} שמחלוקת רש"י ותוספות איירי בעלה עמוד השחר. ועי"ש שקודם עלות השחר מותר לכו"ע ללמוד ואף לעשות מלאכה. וה[[מהרש"א - חידושי הלכות/{{כאן}}|מהרש"א]] יישב קושיית המהרש"ל שבודאי רש"י איירי אף בלא הגיע זמן ק"ש שהרי אבא בנימין תלה הדבר ב"סמוך למטתי" ולא בזמן קריאת שמע{{הערה|ועיין {{ממק|נמוקי הגרי"ב}} שהוא כעין יישוב המהרש"ל. וע"ע להלן מה שהעיר המהרש"א בחידושי אגדות על תליית הדין ב"סמוך למטתי" שמשמע שאף קודם עלות השחר ייאסר בלימוד ובמלאכה.}}. ועוד הקשה המהרש"א על דברי התוס', שהגמרא שם מסתפקת אם איירי בהגיע זמן קריאת שמע או קודם שהגיע זמן קריאת שמע. ותמהו המפרשים הלא קושיית התוס' היא ממה נפשך שאם איירי אף בהגיע זמן קריאת שמע יקשה על רש"י ביותר, ואף אם איירי קודם שהגיע זמן קריאת שמע מכל מקום יקשה על רש"י שהרי ברש"י משמע שאף קודם זמן קריאת שמע אסור ללמוד. וכתבו האחרונים{{הערה|{{ממק|גנזי יוסף}} ו{{ממק|נמוקי הגרי"ב}}, וע"ע {{ממק|אמרי בינה}} ו{{ממק|מחנה אפרים}}.}} שט"ס נפלה בדברי המהרש"א וכוונתו להקשות קושיה נוספת על קושיית המהרש"ל, שאף אם ננקוט שרש"י איירי דווקא במטא זמן קריאת שמע מכל מקום אין ליישב שהגמרא שם איירי קודם זמן קריאת שמע, שהרי הגמרא שם הסתפקה בזה ואם כן יקשה על רש"י להצד שאיירי אחר זמן קריאת שמע שהרי לדעת רש"י אחר זמן קריאת שמע אסור ללמוד ואילו שם מבואר שרב למד קודם קריאת שמע{{הערה|ובגנזי יוסף שם הוסיף שאף שאפשר היה לומר שהצד בגמרא שם שאיירי אחר זמן קריאת שמע היינו לענין הנחת התפילין שהניחם קודם קריאת שמע אחר שלמד, ואם כן יש לומר שלמד קודם הזמן ורק אחר שלמד הגיע זמן קריאת שמע ואז הקדים הנחת תפילין לקריאת שמע, מכל מקום רש"י לא יכול לפרש כן שהרי פירש שם להדיא שנדון הגמרא הוא לענין לימודו של רב קודם קריאת שמע ועל כך נאמר שם בגמרא שהיה זה קודם זמן קריאת שמע.}}. וב{{ממק|מלא הרועים}} יישב אף כדברי המהרש"ל שרש"י איירי דווקא במטא זמן קריאת שמע, ואבא בנימין ס"ל כרבי יהושע בן קרחה שסובר שיש להקדים קריאה של עול מצות כקריאת שמע לקריאה של קיום המצוה כתלמוד תורה{{הערה|וכפירוש רש"י שם.}}. והוכיח שאיירי במטא דווקא, שאם לא כן מה מקשה הגמרא שם על הצד שמעשה דרב איירי קודם זמן קריאת שמע "מאי אסהדותיה דרחב"א" הלא שפיר יש לומר שבא לאפוקי מאבא בנימין, וע"כ שאף אבא בנימין לא איירי אלא במטא זימנא. ובהגהות {{ממק|רבי אלעזר משה הורוויץ}} דחה יישוב האחרונים שהרי אף אם נעמיד מעשה דרב בלא מטא זמניה מכל מקום מבואר שם שלמד עד שהגיע זמן קריאת שמע, ואם כן נמצא שלמד אף שכבר הגיע זמן תפילה שהוא מעלות השחר וקודם לזמן קריאת שמע{{הערה|ועיין לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ל/א|ל.]]}} ביוצא לדרך קודם זמן קריאת שמע שיש הסוברים שיש לו להקדים ולהתפלל וכשיגיע זמן ק"ש יקרא ק"ש.}}, ואם כן אכתי מוכח ממעשה דרב דלא כאבא בנימין לשיטת רש"י. ובעיקר פירוש רש"י הקשה המהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/{{כאן}}|ח"א]]}} מדוע תלה אבא בנימין הדבר ב"סמוך למטתי" והלא אם עמד ממטתו קודם עלות השחר בודאי מותר בעשיית מלאכה ובלימוד{{הערה|עיין לעיל מש"כ מהרש"ל בשם הגהות מיימוניות.}}. ועוד הקשה, שלדברי רש"י איירי אבא בנימין בקריאת שמע של שחרית, ועד עתה לא איירינן בגמרא כי אם בקריאת שמע של ערבית. ומכח קושיות אלו רצה המהרש"א לבאר כוונת הגמרא באופן אחר, שלמסקנת הגמרא "אלא אימא סמוך למטתי" אין זה ביאור לדבר הראשון שנצטער עליו אבא בנימין, אלא כך אמר: על שני דברים הייתי מצטער כל ימי ומתפלל עליהם סמוך למטתי בערב, על שתהא מטתי בין צפון לדרום ועל בני שיהיו צדיקים שהוא שכר לנותן מטתו בין צפון לדרום.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף