Editing מראי מקומות/ברכות/ב/א

Jump to navigation Jump to search

Warning: You are not logged in. Your IP address will be publicly visible if you make any edits. If you log in or create an account, your edits will be attributed to your username, along with other benefits.

The edit can be undone. Please check the comparison below to verify that this is what you want to do, and then save the changes below to finish undoing the edit.

Latest revision Your text
Line 95: Line 95:
 
* דעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/קריאת שמע/א#ט|ק"ש פ"א ה"ט]]}} לדעת השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ד|סימן ד]]}} וה{{ממק|ראשון לציון}}, שלדעת חכמים יש לקרות קריאת שמע עד חצות אף בדיעבד (כדעת תלמידי רבינו יונה), ואף רבן גמליאל מודה שלכתחילה יש לקרות קריאת שמע עד חצות אך בדיעבד אפשר לקרות עד שיעלה עמוד השחר{{הערה|אמנם ראה כסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/קריאת שמע/א#ט|שם]]}} וקרן אורה {{ממ|[[קרן אורה/ברכות/ב/א|כאן]]}} שביארו דברי הרמב"ם באופן אחר. וראה להלן הרחבה בדעת הרמב"ם}}.
 
* דעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/קריאת שמע/א#ט|ק"ש פ"א ה"ט]]}} לדעת השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ד|סימן ד]]}} וה{{ממק|ראשון לציון}}, שלדעת חכמים יש לקרות קריאת שמע עד חצות אף בדיעבד (כדעת תלמידי רבינו יונה), ואף רבן גמליאל מודה שלכתחילה יש לקרות קריאת שמע עד חצות אך בדיעבד אפשר לקרות עד שיעלה עמוד השחר{{הערה|אמנם ראה כסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/קריאת שמע/א#ט|שם]]}} וקרן אורה {{ממ|[[קרן אורה/ברכות/ב/א|כאן]]}} שביארו דברי הרמב"ם באופן אחר. וראה להלן הרחבה בדעת הרמב"ם}}.
  
* דעת הירושלמי{{הערה|כפי שביאר השאגת אריה. וכן דעת הבבלי {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/א|ט.]]}} בהוה אמינא.}} שחכמים ורבן גמליאל נחלקו בביאור "בשכבך" הכתוב בתורה, שדעת חכמים כדעת רבי אליעזר שביאורו כל זמן שבני אדם עסוקים לילך לשכב, אלא שהם סוברים שזמן זה הוא עד חצות, ואילו דעת רבן גמליאל שביאורו כל זמן שבני אדם שוכבים וזמן זה הוא עד שיעלה עמוד השחר.
+
* דעת הירושלמי{{הערה|כפי שביאר השאגת אריה}. וכן דעת הבבלי {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/א|ט.]]}} בהוה אמינא.}} שחכמים ורבן גמליאל נחלקו בביאור "בשכבך" הכתוב בתורה, שדעת חכמים כדעת רבי אליעזר שביאורו כל זמן שבני אדם עסוקים לילך לשכב, אלא שהם סוברים שזמן זה הוא עד חצות, ואילו דעת רבן גמליאל שביאורו כל זמן שבני אדם שוכבים וזמן זה הוא עד שיעלה עמוד השחר.
  
 
* השאגת אריה מבאר, שנחלקו חכמים ורבן גמליאל בסוף זמן קריאת שמע מדאורייתא, שדעת חכמים שסוף הזמן מעיקר הדין הוא עד עלות השחר ולכן תקנו סייג לקרותה עד חצות, ואילו דעת רבן גמליאל שסוף זמן קריאת שמע של ערבית מעיקר הדין הוא עד הנץ החמה{{הערה|וכדעת רשב"י לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ח/ב|ח:]]}}.}} ולכן תקנו סייג בעלות השחר.
 
* השאגת אריה מבאר, שנחלקו חכמים ורבן גמליאל בסוף זמן קריאת שמע מדאורייתא, שדעת חכמים שסוף הזמן מעיקר הדין הוא עד עלות השחר ולכן תקנו סייג לקרותה עד חצות, ואילו דעת רבן גמליאל שסוף זמן קריאת שמע של ערבית מעיקר הדין הוא עד הנץ החמה{{הערה|וכדעת רשב"י לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ח/ב|ח:]]}}.}} ולכן תקנו סייג בעלות השחר.

Please note that all contributions to אוצר הספרים היהודי השיתופי are considered to be released under the שימוש אישי בלבד–ללא שימוש מסחרי–וללא שימוש ציבורי (see אוצר:זכויות יוצרים for details). If you do not want your writing to be edited mercilessly and redistributed at will, then do not submit it here.
You are also promising us that you wrote this yourself, or copied it from a public domain or similar free resource. Do not submit copyrighted work without permission!

Cancel Editing help (opens in new window)

Templates used on this page: