מראי מקומות/בבא בתרא/ב/א
| עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת מהר"ם חי' הלכות מהרש"א בית מאיר חתם סופר רש"ש שיח השדה |
בחצר
הרשב"א[1] הקשה מדוע הזכירה הגמרא שרצונם לבנות המחיצה היה בחצר. ויישב, שרצון המשנה לחלק בין חצר, גינה ובקעה ולכן הוצרכה המשנה לפרט. ועוד יישב, שלמ"ד היזק ראיה שמיה היזק החידוש הוא שאף בחצר אמרינן כן. ולמ"ד היזק ראיה לאו שמיה היזק הוצרכה המשנה לפרש דאיירי בחצר שלא נטעה לומר שאף בבית היזק ראיה לאו שמיה היזק ורק אם 'רצו' כופין זה את זה.
מקום שנהגו לבנות גויל גזית כו' בונין
הרמב"ן הקשה מדוע הוצרכה המשנה לפרט את סוגי האבנים מהם בונים את הכותל, כיון שכבר כללה הכל ואמרה "הכל כמנהג המדינה", ועיין להלן.
זה נותן ג' טפחים וזה נותן ג' טפחים
הראשונים[2] הקשו מדוע הוצרכה המשנה לפרט את עוביין של הכתלים, הרי הכל תלוי במנהג המדינה.
התוספות יישבו, שאילו לא היתה מפרטת המשנה את שיעורי הכתלים היינו טועים לחשוב שמנהג המדינה הוא הקובע אף במקום שבו מנהגם לעבות מאד את הכתלים יתר מהשיעור המופיע במשנה. ולכך כתבה המשנה שיעור זה לומר שאף אם מנהג המדינה יתר על שיעור זה אינו יכול לכפותו אלא כשיעור המופיע במשנה. אמנם אם מנהג המקום לעשות כותל שעוביו פחות משיעור המשנה, עושים כמנהג המדינה.
הרא"ש יישב כעין זה אלא שהוסיף ששיעור המשנה הוא קבוע ואינו תלוי כלל במנהג המדינה בין למעלה ובין למטה, ואף אם מנהג המדינה לעשות יתר או פחות משיעור זה אין עושים כמנהג המדינה אלא כשיעור המשנה. ובטעם הדבר כתב שאם עושים יותר משיעור זה לא הצריכוהו חכמים כיון שדי בשיעור זה כדי שיעמוד הכותל, ואם עושים פחות משיעור זה כיון שהכותל אינו עומד בשיעור מועט זה הרי זה מנהג גרוע ולא אזלינן בתריה. וכדעת הרא"ש כן מבואר ברמב"ן[3]
ובנמוקי יוסף כתב אף הוא כדעת הרא"ש[4], אלא שנתן טעם אחר להצריך שיעור המשנה אף כשמנהג המקום לעשות כותל שעוביו פחות, לפי שיש לחוש שמא יפול הכותל ויתעצם עמו בבית דין ואדהכי והכי יזיקנו בהיזק ראיה.
- ↑ הו"ד בשיטה מקובצת.
- ↑ תוספות (ד"ה בגויל), רמב"ן, רא"ש (ס"א), נמוקי יוסף (א. מדפה"ר) ושיטה מקובצת.
- ↑ כ"כ הגרא"ז בהגהותיו.
- ↑ ודלא כהערה הנדפסת באלפס ישן שדברי הנמוק"י כדעת התוס' שהרי הנמוק"י כתב כן אף בשהיה מנהג המקום פחות משיעור שקבעו חכמים.