מראי מקומות/אורח חיים/סז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:34, 9 במאי 2021 מאת אור חדש (שיחה | תרומות) (מספר אור חדש, באדיבות המחבר הרב אהרן אופיר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
פרי חדש
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png סז

ספק קרא ק"ש, אם מברך

הב"י בסעיף א, הביא שהרמב"ם כתב שמברך, והוסיף שכן דעת רבינו יונה שכל דבר שהוא ספק של תורה מברכין עליו, ע"כ, וקשה דמשמע שרבינו יונה והרמב"ם אזלי בחדא שיטתא, וזה אינו דבדין זה דרבינו יונה פליג עליה הרמב"ם כמבואר ביו"ד כח,ג, בב"י וס"ל דאינו מברך, ופסק הב"י כהרמב"ם ודעימיה שאינו מברך, ודוקא כאן סבר הרמב"ם שמברך מטעמא דהביא המג"א מהרשב"א דהכי תיקנו חז"ל בק"ש, והפר"ח כאן חילק בין ספק אם מחויב כלל או ספק אם נפטר מהחיוב דחייב לברך, ומ"מ דעת הרמב"ם אינה כרבינו יונה הנ"ל ודלא כדמשמע מלשון הב"י דחדא שיטתא היא, ולכך צ"ל דלשון הב"י לאו דוקא, וחדא ועוד קאמר, חדא דהכי ס"ל לרמב"ם כאן ועוד דאיכא רבינו יונה דהכי סבירא ליה אפי' בעלמא.

ק"ש דאורייתא או דרבנן

מדברי רבינו יונה באבות ב,יג, משמע קצת דהוי דרבנן כתפילה, ומאידך הרי"ף בברכות לג, כתב דק"ש דאוריי', וכ"כ רש"י בשבת יא. ד"ה חברים, וכ"כ הר"ן שם, וכ"כ היראים בסי' רנב, וכ"כ האשכול בהל' תפילה ד"ה אמר רב יהודה (יג.), וכ"כ המנהיג בדיני תפילה סי' לט, וכן הלכה.

ולגבי עד היכן הוי דאורי', הטור בסי' מו,ח, כתב שרבי יהודה החסיד, היה קורא פסוק ראשון ויוצא בו יד"ח ושאר ק"ש היה קורא אחר זמנה, ע"כ, ויש בזה ב' חידושים, חדא שרק פסוק ראשון דאוריי' והשאר דרבנן, ועוד שאפשר לקרוא את שאר ק"ש אף אחר זמן ק"ש כל עוד לא עבר זמן ברכות ק"ש, וכ"כ הב"י בסוף סי' סג, דרק פסוק ראשון דאוריי', ולא הזכיר בזה אלא את דברי רבינו יונה שחולק וסובר שפרשה ראשונה דאורי', אולם בפרי חדש בסי' סז, האריך בזה והביא מחלוקת אי ק"ש דאוריי' או לאו, ואחרי שהסיק דהוי דאוריי', הביא מחלוקת כמה הוי דאוריי', אי פסוק ראשון או פרשה ראשונה או ב' פרשיות ראשונות והסיק דב' פרשיות דאוריי', ויש במה שהבאתי תוספת על דבריו, ועוד יש להעיר גבי המחלוקת עד היכן ק"ש, דתלמידי רבינו יונה בברכות כד, כתבו דלרי"ף פרשה ראשונה בלבד הוי דאוריי', ע"כ, והיראים בסי' רנב, כתב דפרשה ראשונה דאורייתא, ומאידך כתב שם שמי שקרא פסוק ראשון בלבד אינו עובר על מצות התורה, ע"כ, ואפשר דכוונתו כמו שביאר התועפות ראם דעיקר מצוות ק"ש היא פסוק ראשון וצריך מדאורייתא לגמור הפרשה כיון דכל פרשה דלא פסקה משה אנן לא פסקינן לה.

והא דחזי' מרבי יהודה החסיד ששאר ק"ש אפשר לקרוא אף אחר זמנה, קשה דהא בברכות ט:, תנן שהקורא אחר זמנה בברכותיה הוי כקורא בתורה, ולדברי רבי יהודה החסיד הא הוי טפי מקורא בתורה דהא יוצא בשאר ק"ש חוץ מפסוק ראשון לכתחילה, וצ"ל דלא מהני לקרוא שאר ק"ש אחר זמנה אלא אם קרא פסוק ראשון בזמנו.

מדברי היראים בסי' שס, מבואר דס"ל דלמ"ד דק"ש דאורייתא, מי שמבטלה עובר על לאו של השמר לך פן תשכח את ה'.

הרי"ף הנ"ל כתב דק"ש דאוריי', ואיכא למידק דהרי"ף בברכות ו, כתב דקרא של ערבית אחר עלות השחר וקודם הנץ אם בשוגג יצא ואם במזיד לא יצא, ע"כ, ומשמע שאם במזיד המתין עד אחר עלות השחר לא יקרא ק"ש, ואי ק"ש דאורי' למה שיאמרו לו חז"ל לא לקרוא וליבטל ממצוה דאורי' דהא אכתי זמנה הוא דהא בשוגג יצא, וא"כ משמע דס"ל דק"ש דרבנן, ואפשר שבאמת הוא חייב לקרוא כדי לצאת ידי חובת הדאורי' ורק מדרבנן לא יצא ומה שאמר הרי"ף לא יצא אין הכונה שאינו צריך לקרוא, ועוד י"ל דבאמת לא יקרא כלל, דיש כח ביד חכמים לומר לאדם שלא יצא ידי חובתו אף מדאוריי' ושפיר לא יקרא אפי' לכתחילה כי לא יצא אף ידי חובת הדאוריי', והעירוני דכ"כ תלמידי רבינו יונה א ד"ה ונראה, לקורא אחר חצות לחכמים.

ספק אם קרא ק"ש וברכותיה, כשחוזר וקורא האם צריך גם לברך

הב"י והשו"ע הביא מהרמב"ם ורבינו יונה דמברך דכל דבר שהוא ספק של תורה מברכים עליו, ע"כ, ויש להעיר דהרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' כו, כתב דבספק מצוה דאורייתא אין לברך, וצ"ע, ועוד יש להעיר דאף לסוברים בעלמא דמברך על ספק של תורה, מ"מ גבי ברכות ק"ש אפשר דלא יברך כיון דאפשר דלא חשיבי ברכות על ק"ש ממש כברכת המצוות.

ספק אמר אמת ויציב האם חוזר ומברך

הב"י הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דהמנהיג בדיני תפילה סי' לט, כתב דחוזר ומברך.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף