מראי מקומות/אבן העזר/קכז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־00:42, 9 בינואר 2022 מאת אור חדש (שיחה | תרומות) (מספר אור חדש, באדיבות המחבר הרב אהרן אופיר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
בית שמואל
פתחי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


ערוך השולחן


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png קכז

נכתב ביום ונחתם בלילה אם כשר בשעת הדחק

הב"י בסעיף ב בד"ה ואם הקדים, הביא בזה מחלוקת, ויש להוסיף דסמ"ק במצוה קפא אות רמז, כתב כהרמב"ם דפסול.

אם צריך לכתוב מקום הלידה

הטור בסעיף ב-ג, כתב דמן הדין היה צריך לכותבו אלא חיישינן שמא יטעה בה, ויש להוסיף דסמ"ק במצוה קפא אות רלז, כתב דהאידנא נמנעו מלכתוב שם מקום הלידה לפי שיש טועין בהן.

גט מוקדם ע"י שליח

בשו"ע בסעיף ד, כתב שהוא כשר, והב"ש כתב דלר"ן היינו דוקא שיש עיגונא משא"כ לרשב"א, ע"כ, ויש להוסיף דמדברי הר"ן בגיטין כג ד"ה אבל, מוכח דרש"י ס"ל כהר"ן, וכבר רמז לזה הר"ן שהביא הב"י בסעיף ד, ויש להעיר דמדברי הב"ש בס"ק ו, מוכח דס"ל דלהרשב"א מכשרינן גט מוקדם דהיינו שכתב בשעת הכתיבה זמן מוקדם, אם נותנו ע"י שליח, וכן משמע בדברי הרשב"א שהביא הב"י בסעיף ד, אבל בסוף סעיף ה-ו, הביא הב"י תשובת הרשב"א שמוכח מדבריו דס"ל דלא שייך להכשיר מוקדם בכה"ג כלל כיון שנכתב בפסלות, ולא מכשרי' אלא בנכתב בכשרות ונתעכב עד שעבר זמנו כיון שנכתב בכשרות, מדכתב הרשב"א שם שגט הנכתב עם זמן מוקדם פסול ולא דמי לגט הבא ממדינת הים דכשר דשאני התם שנכתב בזמנו ונתעכב, ע"כ, וא"כ מוכח מדבריו דבגט שנכתב בזמן מוקדם פסול אפי' ע"י שליח דומיא דמדינת הים, וא"כ קשו דברי הרשב"א אהדדי דזה סותר למה שהביא הב"י בסעיף ד, ושמא התם איירי הרשב"א בגט שנכתב בזמנו ונתעכב, אלא שמשמע מלשונו דאיירי במוקדם ממש, וצ"ע.

גט הבא לפנינו, אם אמרי' לה הביאי ראיה אימת מטא גיטא לידך

הב"י בסעיף ה, הביא בזה מחלוקת, דרש"י ס"ל דצריכה להביא ראיה, ומאידך הטור והרא"ש והתוס' והרשב"א והר"ן כולהו ס"ל דלא חיישי' ותלינן שנמסר ביום הכתיבה, ויש להעיר דהריטב"א בגיטין יז: ד"ה קסבר, כתב דמורו (הרא"ה) ס"ל כרש"י, והריטב"א שם ס"ל כדברי הרא"ש, והנמוק"י בב"ב רז ד"ה מתני' כותבין, כתב בשם הרא"ה כרש"י, ומבואר דס"ל לנמוק"י כוותיה, וכ"כ תוס' רי"ד בגיטין יז: ד"ה קסבר ר' יוחנן, כדברי רש"י, ומאידך הרמב"ן בגיטין יז: ד"ה קסבר יש, ס"ל כהרא"ש, ונמצא בידינו דרש"י והתוס' רי"ד והרא"ה והנמוק"י ס"ל דאמרי' לה אייתי ראיה אימת מטא גיטא לידך, ומאידך הרא"ש והטור והרשב"א והרמב"ן והתוס' והר"ן והריטב"א, כולהו סברי דאינה צריכה להביא ראיה וסמכי' על הזמן הכתוב בגט.

גט שלא נמסר ביום הכתיבה

כתב הטור בסעיף ה-ו, דר"י והרא"ש סוברים דאי אפשר להכשירו אלא א"כ ימסר ע"י שליח, ואין נראה כן מדברי הרמב"ם, ע"כ, והב"י כתב דאינו מובן, דהרמב"ם כלל לא עסק בדבר זה ולא פליג על הר"י כלל, והב"ח כתב ליישב את דברי הטור וביאר דהרמב"ם פליג על ר"י וס"ל דאין לגט שום כשרות ואפי' ע"י שליח, ע"כ, ויש להעיר דהנמוק"י בב"מ כט ד"ה ומהאי, כתב בשם הרמב"ם והרמב"ן דגט שלא נמסר ביום כתיבתו הרי הוא כשר גמור לגירושין ואפי' שלא ע"י שליח, והרמב"ן בחידושיו שם בב"מ יט. ד"ה והא, כתב כן בשם הרמב"ם והוסיף דהר"א (דהיינו הראב"ד) פליג על הרמב"ם בזה וס"ל דפסול, והרמב"ן הסכים עם הרמב"ם, ע"כ, והב"ש בס"ק ז, הביא מפורש מהרמב"ם שכשר ותמה על הטור שהעיד בהיפך, וזה כפי שהעידו בשם הרמב"ם, הרמב"ן והנמוק"י, והב"ש בס"ק ו, הוכיח דלר"ן לא מהני תקנה למסור ע"י שליח, ע"כ, ומיהו אין מדברי הר"ן הוכחה שהר"ן פוסל גט שלא נמסר ביום הכתיבה, דאפשר דהוא דיבר רק בגט שכתבוהו באייר וכתבו בגט בניסן, דהוא ודאי פסול וכמו שחילק הרשב"א שהביא הב"י בסוף סעיף ה-ו, והב"ש הוסיף דלרשב"א מהני לשלוח ע"י שליח, (ועי' מה שכתבתי על דבריו לעיל), והב"י בסעיף ה בד"ה כתוב באורחות חיים, הביא בשם האו"ח דכשר אפי' בלא שליח, והביא מהר"ר פרץ דנוהגים להחמיר, ויש להוסיף דסמ"ק במצוה קפא אות רמט, כתב כהאו"ח דכשר, ונמצא בידינו דגט שעבר יום כתיבתו ולא נמסר, לרמב"ם ולרמב"ן ולנמוק"י ולאורחות חיים ולסמ"ק כשר, ולר"י ולרא"ש ולרשב"א כשר רק ע"י שליח, דנוהגים להחמיר היכא דאפשר, והשו"ע בסעיף ה, פסק כר"י להכשיר ע"י שליח, והרמ"א כתב דנוהגים לכתוב גט אחר, ע"כ, אמנם לפי מה שהתווסף לנו שהרמב"ם והרמב"ן והנמוק"י מכשירים והראב"ד פוסל, אפשר שיודה הרמ"א לדברי השו"ע להקל ע"י שליח.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף