מראי מקומות/אבן העזר/צ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־09:56, 6 בינואר 2022 מאת אור חדש (שיחה | תרומות) (מספר אור חדש, באדיבות המחבר הרב אהרן אופיר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
בית שמואל
חלקת מחוקק
פתחי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png צ

הבעל נוטל בשבח ששבחו נכסי האשה אחר מיתה קודם חלוקה

כ"כ הטוש"ע בסעיף א, והב"י הביא דכ"כ הרא"ש, ע"כ, ואע"ג דלא פליג בה אדם, מ"מ אביא את הראשונים דכתבו הכי, הנמוק"י בב"ב קמו בריש העמוד, בשם כך המפרשים, הרמב"ן בב"ב קכה: ד"ה והוי יודע, והביא כן אף בשם רשב"ם, הרשב"א בב"ב קכה: ד"ה אמר רב פפא, הריטב"א בב"ב קכה: ד"ה אמר רב פפא.

אם הבעל יורש מלוה אשתו

הב"י בסעיף א, והב"ש בס"ק ו, הביאו מחלוקת בזה, ויש להוסיף על דברי הב"ש, דר"י שהביא הטור נמי ס"ל דאינו יורש, וכן סבר הנמוק"י בב"ב קמו ד"ה ואין הבכור, והביא דאף דעת הרי"ף כן, וכן דעת הרשב"א בב"ב קכה: ד"ה ועוד כתב מורי, וכן הרמב"ן בב"ב קכה: ד"ה ומיהו, דחה את דברי הר"י מיגאש דס"ל דנוטל, וכ"כ הריטב"א בב"ב קכה: ד"ה אמר רב פפא, ובשיטמ"ק בב"ב קכה: ד"ה והרשב"א ז"ל והרמב"ן ז"ל והר"י ז"ל בעליות וכל האחרונים והר"ן ז"ל, כתב דכל הנך חולקים על הר"י מיגאש דס"ל דנוטל במלוה, ונמצא בידינו דהר"י מיגא"ש ואפשר דאף הרמב"ם ס"ל דהבעל נוטל במלוה, ומאידך ר"ח ורב אחאי גאון והרי"ף והתוס' והרא"ש והר"ן והמגיד, שהביאם הב"ש, וכן הטור והרמב"ן והרשב"א והריטב"א ורבינו יונה ור"י והנמוק"י בשם כל המפרשים, כולהו ס"ל דאין הבעל נוטל, ונדחו דברי הר"י מיגאש מההלכה, וקי"ל ככל הנך דאינו נוטל.

מלוה או פקדון שניתן לאשה ע"י מתנת שכ"מ ומתה, אם הבעל יורשה

הב"ש בס"ק יג, בסופו, כתב דיורש, והעיר בדגול מרבבה דמתשובת תרוה"ד משמע דבמלוה לא מהני, ע"כ, ויש להעיר דבה"ג בהל' נידוי בעמוד תקכח, כתב להדיא דמהני ויורשה אף במלוה, והכי נקטינן, וציין שם הגאון רא"ש טרויב (שרוב הערותי מדברי בה"ג הם מתורתו), דדברי בה"ג אלו אישתמיטו מהתרה"ד והב"ש כאן, והח"מ והב"ש בסי' ק, והקצה"ח בסי' רנג, ושב יעקב אהע"ז כו.

אם הבעל יורש בספק גירושין

השו"ע בסעיף ה, כתב דאינו יורשה,, והב"ש הביא דהרמב"ם ס"ל הכי, אבל הראב"ד ס"ל דיורשה, והמ"מ כתב דהיא מחלוקת בין הגאונים, ויש להעיר דגבי הא דאמרי' מגורשת ואינה מגורשת כתב בה"ג בהל' גיטין בעמוד תז, דהבעל יורשה.

נפל הבית עליו ועל אשתו, אי איירי כגון שייחד לה נכסים

הטור בסעיף ו, כתב דאיירי כן, וכתב הב"י שזה פשוט, ובבדק הבית הוסיף דלפי הר"ש מיינבו"ל אין צורך לזה, ובעל התוי"ט בהגהותיו לטור העיר דתוס' דחו פירוש זה, ע"כ, ויש להעיר דכדברי הטור כ"כ הנמוק"י בב"ב קצט ד"ה מתני' יורשי, בשם הריטב"א.

נפל הבית עליו ועל אשתו, מי נוטל נכסי מלוג

הטוש"ע בסעיף ו, כתבו דהוא ליורשי האשה, ולא הביאו חולק, וכ"כ הרי"ף בב"ב קצט, ומבואר מהרי"ף דהכי נמי סבר רב האי גאון, וכ"כ הרמב"ם בהל' נחלות ה,ו, אולם המאור בב"ב ר ד"ה ואנו לא כך, חלק וביאר ביאור חדש ולפי דבריו נפיק לן דיחלוקו את הנכסי מלוג, וכן הביא שקבל מרבותיו, אמנם הראב"ד והרמב"ן במלחמות שם חלקו עליו, וכתבו דספרי ספרד וגירסת הגאונים דלא כמותו, והריטב"א בב"ב קנח. ד"ה ובית הלל, כתב דגירסת רשב"ם כדברי הרי"ף, וכן סבר שם הריטב"א, וכן מבואר מדברי הרמ"ה בב"ב פ"ט סי' קעג, דפירש האי דאמרי' בחזקת מי, על נכסים בחזקתן דמתני' וכדברי הרי"ף, וכ"כ הרשב"א בבב"ב בסוף פרק מי שמת, ונמצאו המאור ורבותיו יחידים, ונדחו דבריהם מההלכה.

נפל הבית עליו ועל אשתו, מי נוטל נכסי צאן ברזל

הטוש"ע בסעיף ו, כתבו דיחלוקו, ולא הביאו חולק, וכ"כ הרי"ף בב"ב ר, וכ"כ הרמב"ם בהל' נחלות ה,ו, אולם הרי"ף שם הביא דבינו האי גאון פירש פירוש אחר בסוגיא, ומדבריו מבואר דס"ל דבכלל מה ששנינו כתובת בחזקת יורשי הבעל, כלוול גם נכסי צאן ברזל, אלא ודאי דס"ל דהם בחזקת יורשי הבעל, והריטב"א בב"ב קנח. ד"ה ובית הלל, כתב כדברי הרי"ף, דחולקים, וכ"כ הרמ"ה בב"ב פ"ט סי' קעג, וכ"כ הראב"ד שהובא בשיטמ"ק בב"ב קנח. ד"ה ובית הלל, וכ"כ רשב"ם בב"ב קנח. ד"ה וב"ה, ונמצא דרבינו האי יחידאה, ונדחו דבריו מההלכה.

מברחת שמתה בחיי בעלה למי הנכסים

הטוש"ע בסעיף ז, כתבו דאין הבעל יורשה, והב"י כתב דכ"כ הרא"ש, והדרכ"מ הוסיף דכן משמע מהמרדכי, וכן משמע מהר"ן בגוונא שלא כתבה למקבל מהיום ולכשארצה, ע"כ, והנה לא הוזכר כאן חולק בזה, אמנם הריטב"א בב"ב קנא. ד"ה והיכא שלא, כתב דהבעל יורשה, וכתב דכן דעת רבותיו, וכ"כ הנמוק"י בב"ב קצ ד"ה אמר המחבר, אולם ציינו בגיליון שם דהנמוק"י סתר משנתו בזה.

דין מבריח נכסיו מבע"ח

הנמוק"י בב"ב קצ ד"ה אמר המחבר, כתב בשם ר"ת והגאונים, דאדם הנותן כל נכסיו כדי ללוות קנאם המקבל ולא הוי דינו כדין אשה המברחת מבעלה, ע"כ, וכ"כ הריטב"א בב"ב קנא. ד"ה ומי שרצה.

הבעל מוציא מיד הלקוחות, אי צריך לשלם דמים

הטור והב"י בסעיף ט-י, הביאו בזה מחלוקת, ויש להוסיף דהנמוק"י בב"ב קסט ד"ה ומיהו, כתב דאינו משלם, ע"כ, וכ"כ הריטב"א בב"ב נ. ד"ה באושא, וכדברי השו"ע.

בעל שכתב דאין לי בפירותיהן ומכרה הפירות

כתב הנמוק"י בב"ב קעה ד"ה אמר המחבר, דאפ"ה מוציא מיד הלקוחות.

בעל שמכר שדה שיחד לאשתו באפותיקי מפורש

הב"י בסעיף יג ד"ה וכתב הרא"ש, הביא דר"ח כתב דהמכר בטל לאלתר, ויש להעיר דהנמוק"י בב"ב עב ד"ה נמצא, כתב דהמכר קיים והביא דהראב"ד ס"ל דהמכר בטל לאלתר.

אשה שקבלה דמים, אם יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי

הב"י בסוף סעיף טז-יז-יד, הביא מהמישרים דאם קבלה מעות אינה יכולה לומר הכי ומהני המכר, והדרכ"מ הוסיף דכ"כ הנמוק"י, ועל כן פסק כן הרמ"א בסעיף יז, בשם י"א, ויש להעיר דהנמוק"י בב"ב עב ד"ה מקחו בטל, כתב דכ"כ נמי הרי"ף בגיטין, אבל הרשב"ם חולק ע"ז.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף