מראה הפנים/שביעית/ח/ג

מראה הפנים שביעית ח ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

את שדרכו לאגוד אותו בבית אוגדין אותו בשוק. לפי מה שהסברתי בפנים דהטעם הוא שאגודת הבית מן הסתם הוא דרך אכסרה שאין אדם מדקדק כמה יהיו באגודה במה שמביא לצורך ביתו ולפיכך מותר למכור לשוק כדרך אגודה זו ובזה מתבארין דברי הרמב"ם במה שכתב בענין זה בפ"ו בהלכה ד' ואוגד דברים שדרכן להאגד לבית למכור בשוק אכסרה כדרך שאוגדין להביא לבית לא כדרך שאוגדין לשוק כדי שלא יהיה כמוכר בצומצו' ודברים שאין דרכן להאגד אלא לשוק לא יאגוד אותן ור"ל בזה דכולל כעין שני ענינים בענין אחד דמה שדרכן לאגוד לבית מוכר כדרך אגודה זו בשוק מפני שהיא דרך אכסרה לא במדה ולא במנין ובלבד שלא יעשה האגודה כדרך שאוגדין למכור בשוק שאינו דרך אכסרה אלא מצמצמין לידע כמה יהיו באגודה ומזה נמשך ממילא ההיפוך מה שסיים ודברים שאין דרכן להאגד לא יאגוד אותן ור"ל דכשאין דרכו להאגד אותו אלא בשמוכר לשוק מסתמא אוגד אותו במנין ובצמצום והלכך לא יאגוד אותו למכרו כך והשתא ניחא לן במה שדקדק הראב"ד על זה בהשגה שם שפירש לדברי ב"ה דה"ק הואיל שדרכו לאגדו אפי' לאכלו בביתו כדי שידע בכמה אגודות הוא מסתפק בשבוע ג"כ כשימכור אותו בשוק אוגד אותו שאין אגודתו דרך סחורה אלא דרכו של ירק זה ליאגד (ובדפוס כתוב אלא א"כ וט"ס הוא) אבל בין אגד לאגד לא שמענו הפרש עכ"ד ולפי מה שנתבאר ניחא דזהו מן הסברא הוא דאגודת הבית אינו מן הדרך לצמצם בו ולידע כמה יש בו ובאגודה שאין אוגדין אלא לשוק מן הדרך לצמצם בו ולידע המנין. ואומר אני דמלבד דמילתא דמסתברא היא יש לנו ראיה לפירוש הרמב"ם ולסברתו חדא מלישנא דמתני' גופה דקתני את שדרכו וכו' אוגדין אותו בשוק ואי כפי' הראב"ד למה לו להתנא להאריך כל כך לא הו"ל למיתני אלא וב"ה מתירין את שדרכו להאגד בבית ותו לא וכי אין אנו יודעין דסתם מכירה בשוק היא ובענין מכירה איירינן כאן ולפי' הרמב"ם ניחא דלדיוקא קתני דדרך אגודת הבית הוא שאוגדו אותו אכסרה אגודה זו מותר למכור בשוק ולאפוקי אם אין דרכו ליאגד אלא לשוק וכהך טעמא דאמרן ועוד ראיה מהאי דאמר בגמ' בסוף הלכה גבי טבח כהן וכו' דר' ירמיה סבר מימר שרי מן הדא את שדרכו ליאגד בבית וכו' וא"כ ש"מ דפירושא דמתני' כך הוא דכדרך שאוגדין בבית מותר לאגדו בשוק והלכך ס"ד דר' ירמיה דגם בבכור כן דהואיל ומדרך לעשות אותו חתיכות חתיכות בבית מותר למכרו ג"כ בדרך הזה לשוק ור' מנא דדחי להא דר' ירמיה הוא מטעמא דגבי בכור אינו כך אלא אדרבה שכן דרכו להמכר חתיכות חתיכות בשוק שמעינן מיהת דלכ"ע פירושא דמתני' מוכרח הוא כפי' הרמב"ם כמו שנתבאר:

תני פירות חו"ל שנכנסו לארץ וכו'. כהך תוספתא פסק הרמב"ם שם בהלכה ה' וכדמסיים הש"ס ואם היו ניכרין שהן מחו"ל מותר:

רבי ירמיה סבר מימר שרי מן הדא את שדרכו ליאגד בבית וכו'. עיין לעיל ד"ה את שדרכו כו' מה שנתבאר לענין פי' הרמב"ם במתני' דע"ז מזה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף