מקדש דוד/א/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מקדש דוד TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png א

סימן א
בית הבחירה

מצות עשה לבנות בית לה' כו'. ומצוה מן המובחר לחזקו ולהגביהו כו', שנאמר לרומם בית אלקנו כו'. ואין בנין בית המקדש בלילה, שנאמר ביום הקים את המשכן, ביום מקימו בלילה אין מקימו כו'. ואין בנין בית המקדש דוחה יום טוב [רמב"ם ח"א מהל' בית הבחירה]:

והנה זה דאין בנין בית המקדש בלילה ואין בנין בית המקדש דוחה יום טוב, מקורו בשבועות ט"ו ע"ב, והתוס' שם הקשו מההיא דראש השנה ל' ע"א דאמרינן התקין ריב"ז שיהא יום הנף כולו אסור מ"ט במהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו בהאיר המזרח, השתא נמי ניכול. ולא ידעי דאשתקד לא הוי עומר, האיר מזרח מתיר, השתא דאיכא עומר, עומר מתיר. ומקשינן התם דמיבני אימת כו', ומסקינן דאיבני בחמיסר או בלילא. הא אין בנין בית המקדש דוחה יום טוב ואין בנין בית המקדש בלילה ע"ש, וכן הקשה רש"י ז"ל בר"ה שם:

ונראה לענ"ד לתרץ לפי מה דאמרינן בירושלמי שבת פי"ט הלכה א' ובפסחים פ"ו ה"ג על ההיא דכל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאי אפשר לעשות מערב שבת דוחה את השבת כו', התיבון הרי מזבח שנפל בשבת הרי אינו ראוי לבנותו מאתמול, ומתרצינן מין מזבח ראוי לבנות מאתמול, ע"ש. היינו דמקשינן דמזבח שנפל בשבת יהא רשאי לרבי עקיבא לבנותו בשבת דהא הוי מכשירין שאי אפשר לעשותן מערב שבת, ואמרינן דאף על גב דעכשיו לא היה אפשר לבנותו מערב שבת כיון דנפל בשבת, מכל מקום כיון דבעלמא מזבח אפשר לבנותו מערב שבת, מקרי מכשירין שאפשר לעשותן מערב שבת ואינו דוחה את השבת:

והנה מהירושלמי על כל פנים מוכח דבנין המזבח חשיב מכשירי קרבן והיה בדין שידחה את השבת, ורק משום דחשיב אפשר לעשותן מערב שבת בשביל הכי לא דחי שבת:

וכן במיכלתא ריש פרשת ויקהל גרסינן ועשו לי מקדש שומע אני בין בחול בין בשבת כו', והדין נותן ומה עבודה שאינה באה אלא מכח מכשירין הרי היא דוחה שבת, מכשירי עבודה שאין באה אלא מכוחן אינו דין שידחו את השבת, כגון שניטל קרנו של מזבח או שנפגם הסכין שומע אני מתקן בשבת, תלמוד לומר ויקהל משה וגו' בחול ולא בשבת, עכ"ל המכילתא שם. ומוכח מזה גם כן דהמזבח חשיב מכשירי קרבן ואינו דוחה את השבת רק מטעם דאין מכשירין דוחין את השבת, וע"כ דחשיב ליה מכשירין שאפשר לעשותן מערב שבת וכהירושלמי:

והנה בעירובין ק"ב ע"ב בסוגיא דקושרין נימא במקדש אבל לא במדינה, מייתינן פלוגתא דתנאי בבן לוי שנפסקה לו נימא בכינורו בשבת, דתני חדא קושה ותני חדא עונבה. ואמרינן שם הא רבי אליעזר הא רבנן, דלרבי אליעזר דסבירא ליה מכשירי קרבן דוחין את השבת, קושרה, דכלי שיר הם מכשירי קרבן. ולרבנן דאין מכשירין דוחין את השבת, עונבה. ומקשינן אי רבי אליעזר אפילו בתחילה, היינו אם נפסקה בחול גם כן ידחה שבת. ומסקינן הא רבי שמעון הוא רבנן. וכתב רש"י ז"ל שם ז"ל והא רבנן דפליגי עליה דרבי שמעון ואמרי קושרה דסבירא להו כרבי אליעזר בחדא דמכשירי מצוה דוחין את השבת וכגון שאי אפשר לעשות מאתמול כדקתני שנפסקה לו נימא בכינורו, ופליגו עליה בשאפשר לעשות מבעוד יום, עכ"ל. ומדברי רש"י ז"ל נראה גם כן דמאן דפליג עליה דרבי אליעזר