Difference between revisions of "מפתח/משנה/ברכות/א"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search
(>חילת עבודה)
 
(No difference)

Latest revision as of 09:44, 13 February 2020

משנה א[edit]

מבוא[edit]

הטעם שפתח רבי יהודה הנשיא במסכת ברכות

רמב"ם הקדמה לפירוש המשנה; צל"ח;

מאימתי קורין את שמע בערבית[edit]

עדיין לא הזכיר עיקר החיוב ואיך שואל מאימתי

גמרא (ב.).

יישובים לשאלה זו:

תנא אקרא קאי דכתיב ובשכבך ובקומך. גמרא (שם). אך לא אתי שפיר למ"ד ק"ש דרבנן (כא.). ראשון לציון (ב.).

חסורי מחסרא, ואף שאין אדם מחסר בראש דבריו, כאן שאני שנכלל בתיבת מאימתי. ראשון לציון (שם).

קורין[edit]

לשון רבים ואילו בברכות קריאת שמע נקט לשון יחיד.

- קריאת שמע אינו יוצא בשמיעה מאחר. שנות אליהו. וכן רא"ם (סימן מב) בשם מהר"ם אלשקר שלא יוצא, ע"ע מגן אברהם (סקט"ז) בשם מהר"ם אלשקר (סימן ו) בדעת רה"ג ורשב"א. וכ"ד אליה רבה (סימן סב סק"ב) וכתב שכן משמע מספר תמים דעים (סימן רמ). אך כנסת הגדולה (הגהות טור, או"ח סימן סב סק"א) בשם רא"ם (ח"א סימן מא) שיוצא, וכ"ד שאגת אריה (סימן ו), וכן הביא משנה ברורה (סק"מ) בשם רוב האחרונים.

טעם הסוברים שאינו יוצא אף ששומע כעונה. שנאמר 'ודברת בם'. אליה רבה (סימן סב סק"ב, בשם אבודרהם). ומצות קריאת שמע היא הקריאה דווקא (שם בשם מהר"ם אלשקר).

בעשרה ואינו בקי.

- לכו"ע יכול לצאת. מגן אברהם (סימן נט סק"ה); אליה רבה (שם); מהר"ם אלשקר בשם אבודרהם.

- טעם הדבר. שבעשרה ועונה אמן ואינו בקי, חשוב כמדבר בעצמו וקרינן ביה ודברת בם. אליה רבה (שם).

- אינו יכול לצאת. אליה רבה בשם אבודרהם.

אם צריך להבין הלשון אף לדעת הסוברים שיוצא בק"ש מדין שומע כעונה, היינו דווקא כשמבין הלשון. משנה ברורה (סק"מ) בשם עולת תמיד.

בלשון הקודש. ביחיד המוציא יחיד צריך שיבין הלשון. משנה ברורה שם בשם עולת תמיד. אך ביחיד המוציא רבים אין צריך שיבין הלשון. משנה ברורה מכנסת הגדולה בשם ברכת אברהם.