מפתחי חכמת אמת/עא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מפתחי חכמת אמת TriangleArrow-Left.png עא

עא.
עולם התיקון, ועשר ספירות דברודים

הנה כתיב "לא לתהו בראה, לשבת יצרה" (ישעי' מ"ה). הכוונה, דעיקר התכלית בבריאת העולמות לא היה עולם התהו - הסתלקות האורות מהכלים, רק "לשבת יצרה", הכוונה על עולם התיקון - התיישבות האורות בכלים. והנה כבר ביארנו למעלה, כי הסתלקות האורות מכלים דתהו היתה, מפני שהאורות היו גדולים והכלים היו קטנים, ובעולם התיקון נתגדלו הכלים, וגם האורות נתמעטו מעט, כי התיישבות האורות בכלים דתיקון היא רק משני הענינים דוקא: שנתרחבו האורות וגם הכלים נתמעטו[א][1]. וענין התרחבות הכלים בתיקון הפי' הוא, שבהם כבר הי' ענין ההתכללות בגילוי ממש ולא רק בהעלם כמו בתהו[ב], ובעולם התיקון כבר נעשו הספירות בסוד "ג' קוין": חסד, גבורה ורחמים[ג].

מלך השמיני הנקרא "הדר", הכתוב בפרשת וישלח, מרמז על עולם התיקון, הנעשה לאחר שבירת המלכים דתהו, ומשו"ז לא כתיב בי' וימת כנ"ל בסי' ס"ד, ובספרי המקובלים מבוארים ענינים עמוקים וגבוהים בהא דכתיב ביה "ושם עירו פעו, ושם אשתו מהיטבאל[ד] בת מטרד בת מי זהב" ואין רצוני כאן להאריך בזה.

כבר רמזנו לעיל שעשר הספירות דברודים הן עשר הספירות דעולם התיקון. והענין הוא, כי מאחר שספירותיו כבר הן בהתכללות אחת מחברתה, לכן נקראות בשם ברודים, שהוא לשון התכללות והתערבות[ה].

עוד מבואר בטעם השם ברודים, שנקראות ספירות דתיקון, כי מחמת שיש בהן בכל בחינה ובחינה משמות: מ"ה וב"ן, לכן נקראות ברודים - מעורב אודם ולובן[ו]. והטעם שבתיקון יש בכל בחינה ובחינה: מ"ה וב"ן, הוא על פי הידוע שהשם מ"ה מברר את הב"ן, לכן בעולם התיקון שהוא עולם הבירור שלאחר התהו, יש בו משתי המדרגות דמ"ה וב"ן.



  1. ס' "דרך מצוותיך" להרמ"מ זצ"ל מליובאוויץ, מאמר לרוקע פרק ו'.
  2. ועיין בזה ב"לקוטי תורה" להרב זצ"ל פ' אמור, ד"ה והנה בתחילה.
  3. ועולם התהו נקרא בספרי קבלה "מעשה בראשית", כי בתחילת מעשה בראשית היה ענין התהו, ככתוב: "בראשית ברא כו', והארץ היתה תהו ובהו". ועולם התיקון נקרא "מעשה המרכבה" שהוא לאחר כל התיקונים.
  4. ועיין ב"עץ חיים" שער התיקון פרק ג' הענין "שם אשתו מהיטבאל" ובזוה"ק.
  5. ועיין "עץ חיים" שער הכללים פרק ב' שמקשה וז"ל: וא"ת למה המאציל העליון לא עשה מתחילה ה' פרצופים אלו, ולא יעשה אותם נקודות שיהיו נשברין, והלא גלוי וידוע כי בהיותן נקודות לא יוכלו לסבול האור, ועיי"ש באריכות בתשובתו, כי זה היה כדי שתהיה בחירה ורצון ביד האדם, כשיהי' טוב ורע בעולם, אשר זה נעשה ע"י השבירה דוקא כמובן.
  6. ס' "טל אורות" חלק שני.




שולי הגליון


  1. נדצ"ל להיפך: שנתרחבו הכלים וגם האורות נתמעטו.
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף