מפתחי חכמת אמת/מו
|
< הקודם · הבא > |
כל ספירה וספירה נרמזת בשם מיוחד משמות הידועים על דרך זה:
הכתר נרמזת בשם "אהיה". והשם אהי' אינו שם עצם להכתר, אלא שם מושאל לו, כי כתר הוא נעלם מאד, ואין לתארו ולרמזו בשום שם מהשמות, רק השם אהי' יתכן להיות לו עכ"פ שם המושאל, כי הפי' אהי' הוא לשון עתיד, ומשום זה נרמז בו הכתר, כלומר, עתיד להתגלות, הגם שעדיין טמיר ונעלם מאד.
החכמה נרמזת בשם "יה", וממנו באים יסורים של אהבה, כמ"ש "יסור יסרני יה", והכוונה שיסורים של אהבה — באים משם י"ה[א].
הבינה נרמזת בשם הוי' בניקוד אלקים, כלומר שנקודות שם הוי' דבינה הן כנקודות השם אלקים, כי שם הוי' הוא בחי' רחמים פשוטים, ושם אלקים הוא בחינת גבורות וצמצומים, ולכן הבינה להיותה בחי' רחמים כידוע[ב], נרמזת בשם הוי', ולהיות שממנה "דינין מתערין" כמבואר בספרים, לכן הנקודות דהוי' שלה הן כנקודות שם אלקים, לרמז על ענין הגבורות שממנה מתערין.
החסד נרמזת בשם "אל", על דרך שכתוב "חסד אל כל היום".
הגבורה נרמזת בשם "אלקים", כמו שכבר ביארנו, כי שם הזה הוא בחינת גבורות וצמצומים, והוא על דרך שכתוב: "כי אלקים שופט זה ישפיל וזה ירום", הכל במדת הגבורה והדין.
התפארת נרמזת בשם "הוי'", כמו שביארנו כי שם הזה הוא בסוד רחמים פשוטים[ג], וזהו ענין התפארת, קו האמצעי — קו הרחמים, ותפארת היא בסוד תורה שבכתב, כידוע שזעיר אנפין הוא בסוד תורה שבכתב, ומלכות פה — תורה שבעל פה קרינן לה.
הנצח נרמזת בשם "הוי' צבאות", וה"הוד" בשם "אלקים צבאות", כי הנצח להיותה מקו הימין — חסד, נרמזת בשם הוי' — וצבאות הוא שם העצם שלה —, וההוד להיותה מקו השמאל — גבורה, נרמזת בשם אלקים, וצבאות הוא שם העצם שלה.
היסוד נרמזת בשם "אל שדי", ו"אל חי", כי טיפת החסד שהיא בסוד אל כנ"ל, יורדת דרך ח"י חוליות, עד היסוד, וד"ל.
המלכות נרמזת בשם "אדני". וזהו ענין "כ"ד קישוטי כלה" המבואר כמה פעמים על ספירת המלכות, מפאת שנרמזת בשם אדנ"י, שיש בו כ"ד צירופים, כידוע מספר יצירה: "ארבעה אבנים בונות כ"ד בתים". והנה בדברי המקובלים מובא הלשון: "יחוד הוי' אדני", והכוונה על "יחוד זו"ן", כי להיות שהז"א דכללותו הוא תפארת כנ"ל נרמז בשם הוי', ומלכות — נוקבא, נרמזת בשם אדני, משו"ז נקרא יחודם, בשם יחוד הוי' ואדני.