מפתחי חכמת אמת/לא
|
< הקודם · הבא > |
מה שנקרא העולם הזה בשם אצילות דוקא, הוא מחמת כי שם אצילות הוא מלשון אצלו וקרוב לו[א], וכאשר עולם אצילות יצא ראשונה מאדם-קדמון וממקום הנעלה יותר שהוא מהעינים, ואדם קדמון נחשב עדיין לעולמות אין-סוף, לכן נקרא עולם הראשון שנתפשט ממנו אצילות, מלשון אצלו וקרוב, כלומר קרוב לאין-סוף.
וגם שם "אצילות" הוא מלשון "ואצלתי מן הרוח אשר עליך"[ב] (במדבר י"א), שפירושו וענינו הוא, ירידה והמשכה ממדרגת משה עליהם, היתה ביכולת מדרגה הזאת - שנתקטנה בהירידה - להמשיך להם בשר, כמבואר שם בפרשה, אבל במדרגת משה עצמה מבלי ירידה והשפלה, לא היתה יכולת בשום אופן להמשיך בשר, מחמת גדלותה ונעלותה, רק לאחר שהי' לה ירידה על ע' הזקנים למדרגה נמוכה מעט, אז דוקא היתה ביכולתה להמשיך השפעה גשמית כמו בשר. ושם "אצילות" דכאן הוא ג"כ בפירוש הזה, לשון ירידה והמשכה מאדם-קדמון שהוא מעולמות אין-סוף. ואע"פ שכל העולמות והמדרגות נמשכו וירדו ממדרגת מה שלמעלה מהן, בכל זאת עולם אצילות שהוא הראשון שנתהווה וירד ממדרגת אדם קדמון שהוא בבחינת אין סוף, לכן נופל הלשון אצילות - שפירושו ירידה - רק עליו, להיותו ירידה הראשונה מאין סוף.
- ↑ בהקדמה לס' "שערי אורה" מהמפורש ר' מתתי' דאלקרט זצ"ל, ובס' "דרך מצותיך" מצות האמנת אלקות, וגם ב"פלח הרימון" לר' הלל מפריטש זצ"ל.
- ↑ סידור להרב זצ"ל בפי' על פתח אליהו, ומובא ג"כ הרבה פעמים במאמרי חב"ד, וכן אפשר מלשון "אצלת לי ברכה" (בראשית כ"ז). ואח"כ מצאתי שני פירושים אלו בפרדס להרמ"ק זצ"ל, (שער אבי"ע פרק א'), והוא מרכיב שם שני פירושים הללו ביחד, עיי"ש.