מפתחי חכמת אמת/כה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
< הקודם · הבא > |
(ר"ת טנת"א)
בעניני אותיות ישנן ד' בחינות: טעמים, נקודות, תגין, אותיות כידוע. ושורש ד' בחינות אלו, הוא מד' מילואי הוי' שביארנו לעיל עד"ז: טעמים ממילוי ע"ב, נקודות ממילוי ס"ג, תגין ממילוי מ"ה, אותיות עצמם ממילוי ב"ן, ומשום זה מבואר כמה פעמים בספרים הלשון: טעמים דע"ב, נקודות דס"ג, תגין דמ"ה, אותיות דב"ן, כי הטעמים להיות מקום שורשם משם ע"ב נקראים טעמים דע"ב וכן כלם על דרך זה.
כבר ביארנו שד' מילואי הוי' הנ"ל, הם בארבעת העולמות: ע"ב באצילות, ס"ג בבריאה, מ"ה ביצירה, ב"ן בעשי', ומכיון שד' בחינות אלו, טעמים, נקודות, תגין אותיות, שורשם מד' שמות הללו, נמצא ממילא שגם הם מתחלקים בארבעת העולמות באופן הזה: טעמים באצילות, נקודות בבריאה, תגין ביצירה, ואותיות בעשי'[א].
- ↑ כן משמע בספרים שונים. אמנם מצאתי אח"כ ב"כללי חכמת אמת" להר' משה חיים לוצאטו זצ"ל, שבחי' טנת"א מתחלקות בעשר ספירות ושהטעמים הם בכתר, הנקודות בחכמה והתגין בבינה, ואותיות - בזעיר אנפין ונוקבא, היינו ב"תפארת ומלכות". ומוכרח לפי דבריו, דגם התחלקות הטנת"א בהעולמות, שהם עשר ספירות אחת בכלל, הוא ג"כ על דרך זה: שהטעמים הם ב"אדם קדמון" שהוא כתר בכללות העולמות, והנקודות הן באצילות שהוא בחי' "חכמה" בכללות העולמות, ותגין בבריאה שהוא בחי' "בינה", והאותיות ביצירה ועשי', שהמה בבחינת "זעיר אנפין ומלכות", ולא כמו שביארנו. אכן גם בזה מצאתי מחלוקת, כי יש אומרים שהטעמים הם בכתר ובחכמה, ובחי' נת"א הן בבינה וזעיר אנפין ומלכות, ולא כמו שכתב הרמח"ל זצ"ל שהאותיות הן בזעיר אנפין ומלכות. גם תמצא בזה כמה סתירות בעץ חיים, כי בשער טנת"א פ"א, כתב: טעמים שם ע"ב - חכמה, נקודות שם ס"ג, תגין מ"ה, אותיות ב"ן כו', ושם פ"ה כתב: טעמים הם מהכתר, נקודות הן מהחכמה כו', גם כתב שם: טעמים הם נשמה (בינה כדלקמן) נקודות רוח, תגין נפש. ובשער העקודים פ"ב כתב: טעמים ע"ב בכתר, נקודות ס"ג בחכמה, תגין מ"ה בבינה, אותיות ב"ן בז"ת, עיי"ש. ורוב פעמים כתב: טנת"א היא חו"ב תפארת ומלכות. ועיין ב"טל אורות" (חלק שני, פרק ראשון) שמתרץ הכל, עיי"ש וצע"ג בזה ולא באתי רק להעיר.