מפתחי חכמת אמת/ג
|
< הקודם · הבא > |
צורך הצמצום
הנה כמו בהשפעת השכל מרב לתלמידו צריך הרב לצמצם שכלו בשעה שהוא בא להשפיע אותו השכל לתלמידו, בכדי לקרב אותו להשגתו ותפיסתו, כך הי' בסדר בריאת העולמות. דהנה מפאת שממהות ועצמות אור אין סוף ברוך הוא - אפי' מבחי' המלכות שבו - לא הי' יכולת להתהוות כי אם דברים שיהיו בבחינת אין סוף כמו עצמותו ית', דאפי' ע"י השתלשלות עילה ועלול לא הי' יכולת להוות העולמות מאין סוף, הגם דבהשתלשלות ממדריגה למדריגה האור נתמעט מפעם לפעם, דידוע הפי' השתלשלות שהוא מלשון "שלשלת"[1] שענינה הוא שנאחזת טבעת בטבעת בלי הפסק בינתים, עד שנעשה שלשלת ארוכה. ויש ערך ושייכות להתחתון עם העליון, כמו"כ יש שייכות בההשתלשלות ע"י עילה ועלול להעלול עם עילתו[2].
וא"כ מאחר שהוא אין סוף איך יכול להתהוות מזה עולם ע"י השתלשלות, הרי העלול מוכרח להיות לו ערך ושייכות לעילתו משא"כ העולמות לגבי אין סוף, והי' צריך להיות כל ההתהוות בבחי' אין סוף כמו עצמותו יתברך, ועיקר הכוונה בבריאת העולמות הי' הכל "כדי שיהי' לו יתברך דירה בתחתונים" דוקא היינו עולם הזה התחתון ביותר[3], וגם כפי המבואר שהכוונה בבריאת העולמות הי' מחמת ש"אין מלך בלא עם", מבואר ג"כ דהפי' "עם" הוא מלשון "גחלים עוממות"[4] שפירושו: נפרדים, היינו מה שנפרד ביותר, וזה לא הי' יכול להיות רק ע"י הסתלקות האור לגמרי והגבהתו למעלה בבחי' דילוג שזהו ענין הצמצום כמו שנבאר בארוכה בס"ד.
- ↑ עיין זהר ויקרא (י' ע"ב): "כלהו עלמין מתקשרן דא בדא, כהאי שלשלת דאתקשרא דא בדא".
- ↑ ועיין ב"תניא" (פרק מ"ח), שמבואר הענין באר היטב, איך שא"א התהוות העולמות, אפי' בבחי' עילה ועלול, אם לא ע"י צמצומים.
- ↑ עיין ע"ז ב"תניא" כמ"פ שמבאר בארוכה, שעיקר הי' מה שתחתון ביותר.
- ↑ ועיין בזה ב"תניא" (שער היחוד והאמונה, פרק ז) וז"ל: תכלית בריאת העולם הוא בשביל התגלות מלכותו ית', דאין מלך בלא עם, פי' עם מלשון עוממות, שהם דברים נפרדים וזרים ורחוקים ממעלת המלך, אפי' הי' לו בנים רבים מאד לא שייך שם מלוכה עליהם, וכן אפי' על שרים לבדם, רק ברוב עם הדרת מלך עיי"ש. וכן אנו רואים שגדול תענוגו של אדם כשרצונו נעשה ע"י סתם אדם מע"י אוהב ברוח, שבהראשון יד הבחירה היתה בכך, משא"כ בהשני.