Difference between revisions of "מפתחי חכמת אמת/ג"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search
 
Line 5: Line 5:
 
'''}}}}
 
'''}}}}
  
הנה כמו בהשפעת השכל מרב לתלמידו צריך הרב לצמצם שכלו בשעה שהוא בא להשפיע אותו השכל לתלמידו, בכדי לקרב אותו להשגתו ותפיסתו, כך הי' בסדר בריאת העולמות. דהנה מפאת שממהות ועצמות אור אין סוף ברוך הוא - אפי' מבחי' המלכות שבו - לא הי' יכולת להתהוות כי אם דברים שיהיו בבחינת אין סוף כמו עצמותו ית', דאפי' ע"י השתלשלות עילה ועלול לא הי' יכולת להוות העולמות מאין סוף, הגם דבהשתלשלות ממדריגה למדריכה האור נתמעט מפעם לפעם, דידוע הפי' השתלשלות שהוא מלשון "שלשלת"{{הערה|'''עיין זהר ויקרא (י' ע"ב): "כלהו עלמין מתקשרן דא בדא, כהאי שלשלת דאתקשרא דא בדא".'''}} שענינה הוא שנאחזת טבעת בטבעת בלי הפסק בינתים, עד שנעשה שלשלת ארוכה. ויש ערך ושייכות להתחתון עם העליון, כמו"כ יש שייכות בההשתלשלות ע"י עילה ועלול להעלול עם עילתו{{הערה|'''ועיין ב"תניא" {{ממ|[[ליקוטי_אמרים_-_תניא/מח|פרק מ"ח]]}}, שמבואר הענין באר היטב, איך שא"א התהוות העולמות, אפי' בבחי' עילה ועלול, אם לא ע"י צמצומים.'''}}.
+
הנה כמו בהשפעת השכל מרב לתלמידו צריך הרב לצמצם שכלו בשעה שהוא בא להשפיע אותו השכל לתלמידו, בכדי לקרב אותו להשגתו ותפיסתו, כך הי' בסדר בריאת העולמות. דהנה מפאת שממהות ועצמות אור אין סוף ברוך הוא - אפי' מבחי' המלכות שבו - לא הי' יכולת להתהוות כי אם דברים שיהיו בבחינת אין סוף כמו עצמותו ית', דאפי' ע"י השתלשלות עילה ועלול לא הי' יכולת להוות העולמות מאין סוף, הגם דבהשתלשלות ממדריגה למדריגה האור נתמעט מפעם לפעם, דידוע הפי' השתלשלות שהוא מלשון "שלשלת"{{הערה|'''עיין זהר ויקרא (י' ע"ב): "כלהו עלמין מתקשרן דא בדא, כהאי שלשלת דאתקשרא דא בדא".'''}} שענינה הוא שנאחזת טבעת בטבעת בלי הפסק בינתים, עד שנעשה שלשלת ארוכה. ויש ערך ושייכות להתחתון עם העליון, כמו"כ יש שייכות בההשתלשלות ע"י עילה ועלול להעלול עם עילתו{{הערה|'''ועיין ב"תניא" {{ממ|[[ליקוטי_אמרים_-_תניא/מח|פרק מ"ח]]}}, שמבואר הענין באר היטב, איך שא"א התהוות העולמות, אפי' בבחי' עילה ועלול, אם לא ע"י צמצומים.'''}}.
  
 
וא"כ מאחר שהוא אין סוף איך יכול להתהוות מזה עולם ע"י השתלשלות, הרי העלול מוכרח להיות לו ערך ושייכות לעילתו משא"כ העולמות לגבי אין סוף, והי' צריך להיות כל ההתהוות בבחי' אין סוף כמו עצמותו יתברך, ועיקר הכוונה בבריאת העולמות הי' הכל "כדי שיהי' לו יתברך דירה בתחתונים" דוקא היינו עולם הזה התחתון ביותר{{הערה|'''עיין ע"ז ב"תניא" כמ"פ שמבאר בארוכה, שעיקר הי' מה שתחתון ביותר.'''}}, וגם כפי המבואר שהכוונה בבריאת העולמות הי' מחמת ש"אין מלך בלא עם", מבואר ג"כ דהפי' "עם" הוא מלשון "גחלים עוממות"{{הערה|'''ועיין בזה ב"תניא" {{ממ|שער היחוד והאמונה, פרק ז}} וז"ל: תכלית בריאת העולם הוא בשביל התגלות מלכותו ית', דאין מלך בלא עם, פי' עם מלשון עוממות, שהם דברים נפרדים וזרים ורחוקים ממעלת המלך, אפי' הי' לו בנים רבים מאד לא שייך שם מלוכה עליהם, וכן אפי' על שרים לבדם, רק ברוב עם הדרת מלך עיי"ש. וכן אנו רואים שגדול תענוגו של אדם כשרצונו נעשה ע"י סתם אדם מע"י אוהב ברוח, שבהראשון יד הבחירה היתה בכך, משא"כ בהשני'''.}} שפירושו: נפרדים, היינו מה שנפרד ביותר, וזה לא הי' יכול להיות רק ע"י הסתלקות האור לגמרי והגבהתו למעלה בבחי' דילוג שזהו ענין הצמצום כמו שנבאר בארוכה בס"ד.
 
וא"כ מאחר שהוא אין סוף איך יכול להתהוות מזה עולם ע"י השתלשלות, הרי העלול מוכרח להיות לו ערך ושייכות לעילתו משא"כ העולמות לגבי אין סוף, והי' צריך להיות כל ההתהוות בבחי' אין סוף כמו עצמותו יתברך, ועיקר הכוונה בבריאת העולמות הי' הכל "כדי שיהי' לו יתברך דירה בתחתונים" דוקא היינו עולם הזה התחתון ביותר{{הערה|'''עיין ע"ז ב"תניא" כמ"פ שמבאר בארוכה, שעיקר הי' מה שתחתון ביותר.'''}}, וגם כפי המבואר שהכוונה בבריאת העולמות הי' מחמת ש"אין מלך בלא עם", מבואר ג"כ דהפי' "עם" הוא מלשון "גחלים עוממות"{{הערה|'''ועיין בזה ב"תניא" {{ממ|שער היחוד והאמונה, פרק ז}} וז"ל: תכלית בריאת העולם הוא בשביל התגלות מלכותו ית', דאין מלך בלא עם, פי' עם מלשון עוממות, שהם דברים נפרדים וזרים ורחוקים ממעלת המלך, אפי' הי' לו בנים רבים מאד לא שייך שם מלוכה עליהם, וכן אפי' על שרים לבדם, רק ברוב עם הדרת מלך עיי"ש. וכן אנו רואים שגדול תענוגו של אדם כשרצונו נעשה ע"י סתם אדם מע"י אוהב ברוח, שבהראשון יד הבחירה היתה בכך, משא"כ בהשני'''.}} שפירושו: נפרדים, היינו מה שנפרד ביותר, וזה לא הי' יכול להיות רק ע"י הסתלקות האור לגמרי והגבהתו למעלה בבחי' דילוג שזהו ענין הצמצום כמו שנבאר בארוכה בס"ד.

Latest revision as of 23:23, 22 September 2022

מפתחי חכמת אמת TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ג.

צורך הצמצום

הנה כמו בהשפעת השכל מרב לתלמידו צריך הרב לצמצם שכלו בשעה שהוא בא להשפיע אותו השכל לתלמידו, בכדי לקרב אותו להשגתו ותפיסתו, כך הי' בסדר בריאת העולמות. דהנה מפאת שממהות ועצמות אור אין סוף ברוך הוא - אפי' מבחי' המלכות שבו - לא הי' יכולת להתהוות כי אם דברים שיהיו בבחינת אין סוף כמו עצמותו ית', דאפי' ע"י השתלשלות עילה ועלול לא הי' יכולת להוות העולמות מאין סוף, הגם דבהשתלשלות ממדריגה למדריגה האור נתמעט מפעם לפעם, דידוע הפי' השתלשלות שהוא מלשון "שלשלת"[1] שענינה הוא שנאחזת טבעת בטבעת בלי הפסק בינתים, עד שנעשה שלשלת ארוכה. ויש ערך ושייכות להתחתון עם העליון, כמו"כ יש שייכות בההשתלשלות ע"י עילה ועלול להעלול עם עילתו[2].

וא"כ מאחר שהוא אין סוף איך יכול להתהוות מזה עולם ע"י השתלשלות, הרי העלול מוכרח להיות לו ערך ושייכות לעילתו משא"כ העולמות לגבי אין סוף, והי' צריך להיות כל ההתהוות בבחי' אין סוף כמו עצמותו יתברך, ועיקר הכוונה בבריאת העולמות הי' הכל "כדי שיהי' לו יתברך דירה בתחתונים" דוקא היינו עולם הזה התחתון ביותר[3], וגם כפי המבואר שהכוונה בבריאת העולמות הי' מחמת ש"אין מלך בלא עם", מבואר ג"כ דהפי' "עם" הוא מלשון "גחלים עוממות"[4] שפירושו: נפרדים, היינו מה שנפרד ביותר, וזה לא הי' יכול להיות רק ע"י הסתלקות האור לגמרי והגבהתו למעלה בבחי' דילוג שזהו ענין הצמצום כמו שנבאר בארוכה בס"ד.



שולי הגליון


  1. עיין זהר ויקרא (י' ע"ב): "כלהו עלמין מתקשרן דא בדא, כהאי שלשלת דאתקשרא דא בדא".
  2. ועיין ב"תניא" (פרק מ"ח), שמבואר הענין באר היטב, איך שא"א התהוות העולמות, אפי' בבחי' עילה ועלול, אם לא ע"י צמצומים.
  3. עיין ע"ז ב"תניא" כמ"פ שמבאר בארוכה, שעיקר הי' מה שתחתון ביותר.
  4. ועיין בזה ב"תניא" (שער היחוד והאמונה, פרק ז) וז"ל: תכלית בריאת העולם הוא בשביל התגלות מלכותו ית', דאין מלך בלא עם, פי' עם מלשון עוממות, שהם דברים נפרדים וזרים ורחוקים ממעלת המלך, אפי' הי' לו בנים רבים מאד לא שייך שם מלוכה עליהם, וכן אפי' על שרים לבדם, רק ברוב עם הדרת מלך עיי"ש. וכן אנו רואים שגדול תענוגו של אדם כשרצונו נעשה ע"י סתם אדם מע"י אוהב ברוח, שבהראשון יד הבחירה היתה בכך, משא"כ בהשני.
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף