מעשה רקח/מקוואות/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
| הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
ב
וזה שנאמר בזב וכו'. וביאורו לקמן הל' י' והוא מהתורת כהנים:
ג
אפילו חיברו בקרקע ואפילו קבעו במסמר. קצת קשה דהכא משמע דקבעו במסמרין ובנאו בקרקע לא ביטלו מתורת כלי ולעיל בפ' כ"ו דהלכות כלים פסק דאם קבעו במסמרין ובנה עליו טהור הן אמת דהתם בראוי למדרס קאמר דעדיין לא נחתא ליה טומאה משא"כ הכא שכבר נטמא ובא לטהרו ע"י קביעות ובנין דלא מהני אלא דכפ"ז אם כבר נטמא במדרס אפילו קבעו במסמרין ובנין לא מהני כי הכא וקשה קצת דקי"ל מעשה מבטל מיד מעשה כמ"ש רבינו שם פ"א הל' י' ותו דמאי שנא מסדין ועשאו וילון דטהור כמ"ש פכ"ג הל' י' שם ויש ליישב דשאני כלי חרס דגזרת הכתוב היא דאין בו אלא שבירה ועיין מ"ש פ"ח דמעשה הקרבנות הל' י"ד:
ד
שאין מתטהר במקוה אלא הכלים האמורין בתורה. הרשב"א ז"ל בתשובה סימן תקמ"ז נשאל על כלי חרס המצופין באבר אם דינן ככלי חרס או ככלי מתכת עיי"ש ולדעת רבינו נראה פשוט שהרי לא הוזכרו בתורה והרי הם ככלי חרס שכתב דינן לעיל הל' ג':
ה
הזב אין לו טהרה וכו'. לקמן פ"ט הל' ח' ביאר רבינו פרטי דין זה וכאן דרך אגב ראיתי להמל"מ ז"ל שהביא שבשו"ת הגאונים סימן ר"ו כתוב נדה שטבלה בים לא עלתה לה טבילה מפני שהוא כמקוה שאינו מים חיים שבוש הוא ע"כ ותמיהני עליו איך ייחס שבוש להגאונים זלה"ה וממקום שבא הרי הרב ב"י יו"ד ריש סי' ר"א הביא שכן פי' רש"י פרק ב' דבכורות גבי אבוה דשמואל עביד לבנתיה מקואות לחד לישנא דזבה טעונה מים חיים והגם דשאר המפרשים דחו פי' זה מ"מ כיון שהם גאונים ופי' רש"י אף אי איהו גופיה לא ס"ל הכי לא יתכן לכתוב עליהם שהוא שבוש ח"ו והרואה יראה שעיקר הדין לא נפק"מ אלא מהתוספתא ואין לנו אלא משנה ולא גמרא בזה ואין ספק דהנך גאונים ופי' שהביא רש"י ז"ל יש להם ראיות מספיקות לדעתם ז"ל אלא דלפסק הלכה אחרי רבים כתיב:
ח
או ירדה להקר. כתב מרן ז"ל פשוט הוא דהוי כאילו אמר ואצ"ל אם ירדה להקר ע"כ ומ"מ עדיין יש לדקדק דלמאי אצטריך ליה לרבינו הך ואצ"ל כלל דהן אמת דבגמרא דחולין דף ל"א אמר רב פפא לר' נתן שנפלה מן הגשר לרבנן שירדה להקר וא"כ אפשר דלישנא דרבנן נקט אף דאפסיקה התם הלכתא כר"נ אלא דמ"מ קשה דרבינו סיים דלתרומה וקדשים אינה טהורה עד שתטבול בכוונה דמשמע דאף בטבלה להקר אינו מועיל לתרומה וקדשים ואמאי הרי טבלה ונתכוונה וי"ל דתרומה וקדשים אפילו נתכוונה לטבילה גמורה אינו מועיל עד שתתכוין לאותו דבר כמ"ש רבינו פי"ג דשאר אבות הטומאות הל' ב' עיי"ש:
יא
אשה אינה טובלת בנמל וכו'. מבואר הדבר דרבינו לא הוה גריס בפ' התינוקת דף ס"ז אע"ג דהשתא ליכא אימר ברדיוני נפל וכמ"ש התוס' שם ד"ה אשה לא תטבול בנמל וכו' וידוע דמרן ז"ל האריך לבאר דעת רבינו דס"ל דגזרת מרחצאות ליתא ועיין בשו"ת זרע אברהם ז"ל יו"ד סי' כ' דף פ"ז ע"ג שעמד בדברי מרן ז"ל הללו:
יב
דבר מדבריהם. צ"ל דבר מדברים ועיין במג"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |