Difference between revisions of "מעשה רקח/מקוואות/ו"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא+פרידברג) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
m (מערכת העביר את הדף מעשה רקח/מקואות/ו לשם מעשה רקח/מקוואות/ו)
 
(No difference)

Latest revision as of 22:10, 23 May 2020

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מעשה רקח TriangleArrow-Left.svg מקוואות TriangleArrow-Left.svg ו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם והשגות הראב"ד


נושאי כלים



מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר



דפים מקושרים

ספר מעשה רקח פרק ו מהלכות מקואות

ב[edit]

בין שהיו של מתכת או של חרס. אף דלענין שאר טומאות לא קפדינן בהכי דאף שאינו עשוי לקבלה מתטמא וכמ"ש רבינו פ"י וי"א דהלכות כלים מ"מ לענין מקוה בעינן שיהא עשוי לקבלה דמקוה מים כתיב:

ג[edit]

השוקת שבסלע וכו' אבל כלי שחיברו וכו'. לא ידעתי למה לא העתיק כלשון המשנה היתה כלי וחברה וכו' דקאי אשוקת גופה דהיינו שחקקה ולבסוף קבעה וכבר יישב מרן ז"ל דברי רבינו דמפרש המשנה כפשטה לההיא דפ"ק דיבמות דף ט"ו ודין עירוב מקואות הביאו רבינו לקמן פ"ח:

ד[edit]

ונקבו נקב ומטהרו. טעות סופר הוא וצ"ל המטהרו וכן הוא במג"ע וכן העתיק מרן ז"ל. ומ"ש בספרי רבינו

מן הסרדין כתוב שם מן הצדדין וכבר מרן ז"ל יישב כל דברי רבינו עיי"ש:

ה[edit]

אם היה לטבלה דופן וכו'. לא הוצרך לבאר בתנאי שהדופן יקיף מד' רוחותיו מפני שכבר הקדים בתחילת הפרק דכלי העשוי לקבלה פוסל את המקוה:

ו[edit]

והוא שקבעו אחר שחקק בו. בדפוס מגדל עוז כתוב ואפי' קבעו אחר שחקק בו ועיין מ"ש בפ"ד הל' ד':

ז[edit]

הספוג והדלי וכו'. מרן ז"ל הביא פי' הר"ש והרא"ש ז"ל ולא ביאר דעת רבינו כמאן נראה משום דדבר פשוט הוא שמפרש כפי' הרא"ש ז"ל שהרי סתם:

ח[edit]

השידה והתיבה וכו'. פ"ו דמקואות ועיין מ"ש מרן ז"ל לעיל ד"ה ומ"ש אח"כ וכו':

י[edit]

וככר של תרומה שנפל לשם נטמא במים וכו'. איני יודע לשער איך נטמאת זאת התרומה במים השאובין וכי מים שאובין הם טמאים מצד עצמן וחז"ל לא גזרו אלא לבא ראשו ורובו במים שאובין שיטמא את התרומה אם נגע בה וכמ"ש רבינו פ"ט דשאר אבות הטומאות אבל שהמים עצמן יטמאו את התרומה לא מצינו ואם כוונת רבינו כדברי רש"י ז"ל דאחר שטבל הטמא טימא את המים אין זה לענין ככר של תרומה והיותר קשה דהך דככר של תרומה מתניא התם במכות דף ד' באידך ברייתא אחבית של יין והטעם מפני שאין שום משקה מטהר במקוה אלא דע"י השקה בעלמא יתטהרו וכמ"ש רבינו פ"ב דטומאת אוכלין הל' כ"א וכ"ב והן הן דברי התוס' ז"ל שם דבמים לא יתכן דהא תנן מטבילין כלי ע"ג מימיו לטהרו ופסקו רבינו פ"ד דהלכות יו"ט הל' י"ז וגם המל"מ ז"ל הניח דברי רבינו בצ"ע, והיותר תמוה על מרן ז"ל שהביא הברייתא הראשונה ופי' רש"י ז"ל ולא נרגש מכל זה וגם דככר של תרומה לא איתנהי בהך ברייתא דמים:

יא[edit]

מים שאובין וכו'. אף שבכמה מקומות פסק רבינו דכל מים בין טמאים בין שאובין מתטהרים בהשקה מ"מ היינו דוקא שיגדילו ויעלו הטהורים על זולתן כמ"ש לקמן הל' י"ד ונערמו המים מכולן ונתערבו מלמעלה וכו' דהיינו עירוב גמור:

יד[edit]

ואין המים השאובים וכו'. מכאן ג"כ ראיה דמ"ש בדפוס מגדל עוז לעיל רפ"ה והל' ה' הוא טעות סופר וכ"כ מרן ז"ל להדיא לעיל ד"ה שתי בריכות וכו':


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון