Difference between revisions of "מעשה רקח/נטע רבעי/י"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא+פרידברג) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
 
(No difference)

Latest revision as of 20:32, 26 March 2020

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מעשה רקח TriangleArrow-Left.svg נטע רבעי TriangleArrow-Left.svg י

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם והשגות הראב"ד


נושאי כלים



מפרשי הרמב"ם

אור שמח
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
ציוני מהר"ן
קרית ספר



דפים מקושרים

ספר מעשה רקח פרק י מהלכות מעשר שני ונטע רבעי

ב[edit]

הנוטע אילן וכו'. הנה ראיתי להרב ב"י יו"ד סי' רצ"ד דבירושלמי איתא תני רשב"ג אומר במה דברים אמורים בזמן שנטע לסייג לקורות ולעצים דבר שהוא ראוי להם נטע דבר שאינו ראוי להם (פי' כגון גפן ותאנה) חייב יאות אמר רשב"ג מאי טעמא דרבנן א"ר זעירא במשנה סדר נטיעתן ולעצים ברוצף לקורות במשפה לסייג מקום הסייג מוכיח עליו ע"כ. ורבינו השמיטו אפשר שהוא ז"ל מפרש דר' זעירא לא קאמר שצריך שישנה סדר נטיעתן אלא ה"ק כיון שדרך לשנות סדר נטיעתן מותר אפילו לא שינה כשינה דמי עכ"ל. והרב ב"ח ז"ל חלק עליו וכתב דטעמא דרשב"ג דאם נטע דבר שאינו ראוי לעצים ולקורות ולסייג א"ת שהוא פטור א"כ עקרת תורת ערלה מן התורה דכל אחד יטע כל נטיעות לשם אלו הדברים ויהא פטור מדין ערלה וכו' ומסיק דרבנן לא פליגי עליה בדבר שאינו ראוי כלל דפשיטא דחייב כן פסק במשנה סדר נטיעתן וכו' דלרבנן אפילו אינו משנה וכו' ופסק כרבנן ולא הוצרך לבאר שיהא דבר הראוי להם דהא פשיטא הוא דאל"כ עקרת תורת ערלה מן התורה עכ"ל. וגם פי' זה אחרי המחילה הראויה אין נראה חדא דאין זו פשט הירושלמי אלא דלרבנן דוקא קאמר ר' זעירא במשנה סדר נטיעתן וכו' דאילו לרשב"ג מילתא פסיקתא קתני דדבר שאין ראוי להם חייב ועם כי עיקר יסוד הרב ב"ח ז"ל משום דאל"כ בטלת תורת ערלה וכו' גם זה אינו נראה דכי נטע ליה אדעתא דסייג וכו' הוי דבר התלוי בדעתו שהיא אמיתית דאין כוונתו אלא לאלו הדברים שהוא צריך להם ואם הוא מערים בדבר דמו בנפשו הוא שהרי נכשל בדין ערלה דחמיר דאפילו הנאתה נאסרה.

והנראה מדברי רבינו דהכל הולך אחר המחשבה ולהחמיר והם דברי הירושלמי שם ומסיק נמי התם ערלה תלוי בדעתו וכיון דהתורה האמינתו וסמכה על דעתו אין לחלק בדבר וכן נראה שהבין מרן בחיבורו אלא שבב"י נמשך כלפי דברי הטור עיין עליו והכי מסתברא דודאי אין אדם נוטע תאנה וגפן לקורות ע"מ שיתקיים כן. שוב ראיתי להר"א ליב ז"ל בפירוש הירושלמי שפי' דהך במשנה סדר נטיעתן היינו לרשב"ג דלרבנן לא בעי הוכחא כלומר דהכל נמשך אחר דעת הנוטע וכיון שרבינו פסק כרבנן לא הוצרך לבאר ודי לו במ"ש דאזלינן אחר מחשבתו ותאנה וגפן דבר ידוע הוא שאין אדם נוטען לדברים אלו:

ג[edit]

וזה שחשב עליו לסייג ולעצים פטור. לא נתבאר בדברי רבינו ענין הפירות שיעלו מה חשב בהם גם בב"י סי' רצ"ד לא מצאתי גילוי לזה אך בפירוש מהר"י ליב שעל הירושלמי כתוב שחשב גם על הפירות לשורפן והכי מסתברא:

ח[edit]

הנוטע בעציץ שאינו נקוב וכו'. כתב מרן ז"ל מהירושלמי וכו' וכיון שכן הנוטע בספינה שכתב רבינו לעיל על כרחך היינו אף שאינה נקובה ומכאן קשה (להרב"ע ז"ל) [להרע"ב] שכתב שם דבספינה של חרס אי נמי נקובה איירי עיי"ש וגם על התוס' יו"ט ז"ל קשה שהביא לו סמוכות (מפ"א) [מפ"ב] דחלה ולא זכר הירושלמי הזה:

טז[edit]

ילדה שגדלה וכו'. בנוסח אחר כתב יד ילדה שסבכה וכן הוא בגירסת מרן ז"ל וכן הוא בגמ' דסוטה דף מ"ג ופי' רש"י שסבכה לשון נאחז בסבך שעשאה ענף בזקנה ע"כ:

יז[edit]

אותו אילן כאילן. בנוסח אחר כתב יד אותו אילן כאילו. ומ"ש בסוף דבריו

מפני שצמח תיבת מפני היא מיותרת ויש למוחקה וכן הגיה מרן ז"ל ופשוט:

כא[edit]

לפיכך הצומח וכו'. וכן הדין בכל התורה כולה חוץ (מע"ז) וקונמות משום חומרייהו דמפקיעין מידי שעבוד כמ"ש מרן ז"ל ספ"ה דנדרים ועיין מ"ש שם:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון