עריכת הדף "
מעשה רקח/מכירה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יז == '''העכו"ם אינו קונה בחזקה וכו'.''' כתב הרב המגיד ז"ל, הטעם שאם היה קונה בחזקה מתוך אלימותו היה מחזיק וכו', ע"כ. ובשו"ת מהר"ם גאלנטי ז"ל סי' צ"ג, נשאל על ראובן שנתן במתנה קרקע לשופט העיר, והשופט מכרו לגוי אחר, והגוי מכרו לישראל, ושוב קמו יורשי לוי על ראובן שהוא לא היה אלא פקיד על הקרקע ואיך נתן מה שאינו שלו, והרב ז"ל זיכה את ראובן דמה שנתן לגוי הויא מתנה, ומכירת הגוי לגוי אחר מכירתו קיימת וכן מכירת הגוי לישראל וכו', עיי"ש, ולא זכיתי להבין דבריו, דכיון דהגוי הראשון לא קנה הקרקע בשטר ולא בכסף אלא בחזקה, שהרי במתנה הוא שנתנה לו א"כ איך קנאה הגוי הראשון, מכל שכן שהיה שופט העיר שהדברים מראין שמפחדו סמר ונתנה לו במתנה, מכל שכן שהיה עשיר וירא פן יעליל עליו ויקח כל עשרו, סוף דבר כיון שהשופט לא קנה קרקע זה אלא בחזקה איך נאמר שמכירת השופט לגוי ומכירת הגוי לישראל היו מכירות קיימות, וצריך לזה עיון. '''כגון ענבים העומדות ליבצר וכו'.''' משנה וגמרא פרק שבועת הדיינים, וכתב הרב המגיד ז"ל, ומה שאמרו שם דאפילו ענבים העומדים ליבצר הרי הן כקרקע, ופירשה הרב ז"ל כשהן צריכין לקרקע וכו', ע"כ, וכן כתב הרב רבינו נסים להדיא שם עיין עליו, עוד כתב ז"ל, ואי נמי דשבועה שאני, וכן נראה דעתו פ"ב מהלכות שכירות ע"כ, האמת הוא דהכי דייקי דברי רבינו שם, שהרי סיים שם, הרי הן כקרקע בדין השומרים ע"כ, וכן כתב להדיא בפירוש המשנה, והקשה עליו המל"מ ז"ל, שדבריו חתומין וסתומין, דמשמע מדבריו דאפילו דנימא כמו שאיתא בפרק שבועת הדיינים, דאפילו ענבים העומדות ליבצר הרי הן כקרקע כשאין צריכין לקרקע כלל, שבועה שאני, אבל בעלמא כמטלטלים דמו, וזה אין הדעת סובלתו, דהא בהדיא כתב רבינו פ"ה דטוען ונטען, דענבים העומדות ליבצר הרי הן כבצורין לענין כפירה והודאה, וכו', וצ"ע ע"כ. ולענ"ד דברי הרב המגיד ז"ל שרירין ומבוארין, שהרי רבינו עצמו כתב כן בפירוש המשנה, וכוונת הרב המגיד ז"ל דלענין שבועת השומרים לא מחלקינן ובכל גווני הרי הן כקרקע, משא"כ בשאר דברים כגון קנין והונאה וכפירות והודאות בהא הוא דמחלקינן בין צריכין לקרקע לאין צריכין, תדע שסיים, וכן נראה דעתו פ"ב מהלכות שכירות ע"כ, וכן נראה שהבין דבריו הרב כסף משנה ז"ל, שהרי הזכיר דברי רבינו פ"ה דטוען ונטען עיין עליו, ולפי זה הכא בענין קנין לא איירי אלא באין צריך לקרקע כלל, והן הן דברי הר"י הלוי ז"ל, שהזכיר הרב כ"מ ז"ל, ואתי שפיר ההיא דפרק נערה שנתפתתה וההיא דכל העומד לתלוש דבעלמא איירי, חוץ משבועת השומרים. '''ומה ''' שכתב הרב המגיד בפרק ב' מהלכות שכירות, [וז"ל] ויש לדקדק בזה במה שכתב פ"ה מהלכות טוען ונטען ע"כ, כוונתו היא דהן אמת שרבינו בשבועת השומרים אינו מחלק, אמנם בהלכות טווען ונטען חילק בשאר שבועות, ולא ידע ז"ל טעם הדבר, וכן כתב ז"ל להדיא שם בטוען ונטען, וזה לשונו: נראה שהוא מחלק בין שומרין לדין אחר ולא ידעתי בזה טעם נכון עכ"ל, וכמדומה שלא ראה דברי הר"י הלוי שהביא הטור, או שראה ולא ערבו לו, הכלל העולה דכיון שכבר גילה דעתו במקום אחר, יש לנו לכוין דבריו כאן באופן המועיל ונכון, אך עדיין נשאר לנו בעיקר החילוק שדין השומרים משונה משאר הדינים, דהיינו פלוגתייהו דר' מאיר ורבנן בפרק שבועת הדיינים, דא"כ היכי קאמר הרב כ"מ לעיל דבאין צריך לקרקע אפילו רבנן מודו דכמטלטלין הוו, הא פלוגתייהו בשומרין היא, ובשומרין לא חילק רבינו בהלכות שכירות, דמשמע דאפילו באין צריך לקרקע הוו כקרקע, הן אמת דמדפריך בפרק נערה שנתפתתה דף נ"א [ע"א], סוף סוף כל העומד ליגזז כגזוז דמי, ומתרץ דצריכא לדיקלא קאמינא, משמע דאין שום חולק דבאין צריך לקרקע הרי הוא כתלוש, אך אינו מוכרח דלכו"ע קאמר, כלומר דאין חולק בדבר, שהרי התוספות כתבו שם, דאע"ג דפלוגתא דר' מאיר ורבנן וכו', מ"מ פריך בפשיטות מכח ההיא דפרק הכונס דף נ"ט, דפסיק התם הלכה כר' שמעון, דפירות העומדים ליתלש כתלושין דמו וכו', הרי דדעתם ז"ל דפלוגתא דר' מאיר ורבנן היא אפילו באין צריך לקרקע, וכן כתבו התוספות בסנהדרין דף ט"ו [ע"א], בתירוץ שני עיי"ש. ותו קשה, דכיון דלפי פירוש הרב כ"מ באין צריך לקרקע אין שם מחלוקת, ומחלוקתם אינה אלא בשומרין, מעתה היכי כתב דדין השומרין משונה משאר הדינין, הא לפי זה שוה הוא, דאם בשומרין איירי בצריכין לקרקע הרי דינן שוה, ואי אף באין צריך דהוו כקרקע הא ליתא, דהרי הקדים הרב כ"מ דבאין צריך לקרקע אפילו רבנן מודו, והלא היא בשומרין, וכבר נתעורר בתמיהה זו התוס' יו"ט ז"ל עיין עליו. '''וכיון ''' דתורה היא לא ידעתי למה לא בחרו הרבנים הנ"ל בדרך התוספות, והוי להו למימר דגם רבינו מפרש דכח הקושיא דנערה שנתפתתה היא מדברי ר' שמעון דפרק הכונס, ומצאנו לרבינו דפסק כמותו להדיא, בפ"ד דנזקי ממון הי"ד וזה לשונו: אכלה פירות גמורין שאינן צריכין לקרקע משלם דמי פירות גמורין, וכו', וכן כתב בפירוש המשנה שם, ומשם הוליד רבינו כל הדינים האחרים, הן הדין שלפנינו, הן הדין דפ"ה דטוען ונטען, חוץ מדין השומרין דפלוגתא דר' מאיר ורבנן, דבההיא פסק כרבנן דאפילו באין צריך לקרקע הוו כמחוברין, מהטעם שכתב הר"י הלוי ז"ל, ובהכי ניחא בההיא דפ"ק דסנהדרין דף ט"ו [ע"א], דמייתי הני תנאי כהני תנאי, מהא דר' מאיר ורבנן וקאמר אפילו תימא ר' מאיר, עד כאן לא קאמר ר' מאיר התם כל כמה דשבקא להו מיכחש כחשי, אבל שערו כל כמה דשבקי להו אשבוחי משבח, הרי דפלוגתא דר' מאיר ורבנן בענבים אף שאין צריך לקרקע, דאף דאי שביק להו מכחש כחשי, אפ"ה סבירא להו לרבנן דכקרקע חשיבי, מטעמא דלאו למיתלשנהו מסרינהו ניהליה, ודייקי טפי דברי חכמים במתניתין דשבועת הדיינים, דקתני, וחכמים אומרים כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע, דאי אמרת בשלמא דלא פלוג חכמים בין צריכין לקרקע לאין צריכין אתי שפיר תיבת "כל", אלא אי אמרת דבאין צריך מודו חכמים לר' מאיר דכמטלטלין נינהו, כל לאתויי מאי. '''ובדין ''' החזקה כתב הרב המגיד ז"ל שנתברר פרק המוכר את הספינה, על מתניתין דהלוקח פשתן מחבירו ותלש כל שהוא וכו', ותמה עליו הרב כסף משנה ז"ל דזה על פי פירוש רשב"ם, אבל רבינו כתב שם, (סוף פ"ג דמכירה) דהוי באינו צריך לקרקע, וכתב הרב המגיד שקנה הקרקע בשכר היפוי וכו', וא"כ אין דין הפשתן ענין לחזקה כלל עכ"ל, ואני שמעתי ולא אבין, דכיון שהודה לפירוש הרב המגיד ז"ל שקנה הקרקע בשכר היפוי וכו', הרי כתבו התוספות שם דף פ"ז [ע"א], דע"י היפוי הוי כעין נעל וגדר וכו', א"כ שפיר ילפינן דמהני חזקה כנעל וגדר.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף