מסכת סופרים/יט
|
< הקודם · הבא > |
(א) בפסח בין בתפילה בין בכוס צריך להזכיר ביום טוב מקרא קודש הזה ביום חג המצות הזה, ובחולו של מועד אומר במועד חג המצות הזה, בשביעי אומר ביום שביעי העצרת הזה, ואין מזכיר בו חג לפי שאינו חג בפני עצמו.
(ב) בחג השבועות אומרים ביום טוב מקרא קודש הזה וביום חג השבועות הזה, וערבית ושחרית ומנחה שוין בתפילות.
(ג) בראש חדש ניסן צריך להזכיר ראש ראשי חדשים הזה, ובראש השנה ביום טוב מקרא קודש הזה ובראש חדש הזה וביום ראש השנה הזה וביום תקע שופר הזכרון הזה.
(ד) ביום הכיפורים אין מזכירין בו יום טוב שאין יום טוב ביום צום, אלא אומרים ביום מקרא קודש הזה ביום צום העשור הזה ביום מחילת העון הזה, וחותם מוחל וסולח לעוונותינו ולעונות עמו ישראל ברחמים ומכפר על פשעיהם מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום צום הכיפורים והזמנים ומקראי קודש, ואין מזכירין בו לא מועד ולא שמחה שאין שמחה בלא אכילה.
(ה) וכשם שמקלסין ראש השנה ויום הכיפורים כך מקלסין ימים טובים בתפילה, במוסף במנחה ובערבית, והיכן קילוסן אלהינו ואלהי אבותינו גלה כבוד מלכותך עלינו כו', ואחריו אנא אלהינו יעלה ויבא כו' והשיאנו כו' וחתימתו ברוך מקדש עמו ישראל ומועדי שמחה והזמנים ומקראי קודש.
(ו) כשם שחתימתן של ראש השנה ויום הכיפורים משונה משאר ימים טובים כך תפילתן, ואין מזכירין זכרונות בשלש ראשונית ובשלש אחרונות אלא בשני ימים טובים של ראש השנה וביום הכיפורים בלבד, ואף באלו בקושי התירו, אם חל ראש השנה להיות בשבת אינו אומר יום תרועה אלא זכרון תרועה לפי שאין תקיעת שופר דוחה את השבת בגבולין משום גזירה.
(ז) בראש חדש ישבו החבורות של זקנים ושל בולווטין ושל תלמידים מן המנחה ולמעלה עד שתשקע החמה, וצריך בברכת היין לומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן, ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר בעגולה גידל דורשים הורם ולימדם זמני חדשים טיכס ירח כילל לבנה מינה נבונים סודרי עתים פילס צורינו קרבי רגעים שבם תיקן אותות חדשים ומועדים, דכתיב (תהלים קד יט) עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו, ואומר (ישעיה סו כב) כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני נאום ה' כן יעמוד זרעכם ושמכם, וחותם ברוך אתה ה' מקדש ישראל וראשי חדשים, ואומר הודו לה' כי טוב, כהיום הזה בירושלים ששים ושמחים כולנו במקום, אליהו הנביא במהרה יבא אצלינו, המלך המשיח יצמח בימינו, שימנה את הימים כשנים בבנין בית המקדש ירבו שמחות, ויענו העם ויאמרו אמן, ירבו בשורות טובות בישראל, ירבו ימים טובים בישראל, ירבו תלמידי תורה בישראל, מקודש החדש, מקודש בראש חדש, מקודש בזמנו מקודש בעיבורו מקודש כתורה מקודש כהלכה מקודש בתחתונים מקודש בעליונים מקודש בארץ ישראל מקודש בציון מקודש בירושלים מקודש בכל מקומות ישראל מקודש בפי רבותינו מקודש בבית הועד, הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, וכולכם ברוכים, ועל כל ברכה ותהלה היו אומרים הודו לה' כי טוב חוץ מברכת הלוים.
(ח) וכשהוא מקלסו מקלסו בשנים עשר טובי העיר, ושנים עשר חברים כנגד שנים עשר שבטים ושנים עשר חדשים ושנים עשר מזלות, ואף על פי שאמר יעלה ויבא בבונה ירושלים וגמר על הכוס ברכת הזימון אותו הכוס נותנו לאשתו, לקיים מה שנאמר להניח ברכה אל ביתך, ומביאין לי כוס אחר ומברך בורא פרי הגפן ואחריו אשר בעגולה גידל דורשים, וכן אתה אומר בברכת חתנים ובברכת אבלים, לפי שאין אומרים שתי קדושות על כוס אחד.
(ט) ונהגו רבותינו לומר בבקר ברכת חתנים על הכוס בעשרה ובפנים חדשות כל שבעה וכן בערב קודם סעודה, וברכת אבלים בערב לאחר התפילה בפני המתפללים על הכוס בשבת שאין אבילות נוהגת בפרהסיא, כר' אליעזר בן הורקנוס דאמר ראה שלמה כח של גומלי חסדים ובנה להם לישראל שני שערים אחד לחתנים ואחד לאבלים ולמנודים, בשבתות היו מתקבצין יושבי ירושלים ועולין להר הבית ויושבין בין שני שערים הללו כדי לגמול חסדים לזה ולזה, משחרב בית המקדש התקינו שיהיו החתנים והאבלים באים לבית הכנסת כדי לגמול חסדים לזה ולזה, חתנים לקלסן ולהלוותן לבתיהם, אבלים לאחר שיגמור החזן תפילה של מוסף הולך לו אחורי דלת של בית הכנסת או בפינת הכנסת ומוצא שם האבלים וכל קרובים ואומר עליהן ברכה, ואחר כך אומר קדיש, ואין אומרים בעלמא דעתיד לחדתא אלא על התלמיד ועל הדרשן.
(י) ואין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים, ותולה עיניו כנגדה ומיישר את רגליו ומברך אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם פועלי אמת שפעולתם אמת וללבנה אמר שתתחדש באור יקר ועטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על כבוד מלכותו ברוך אתה ה' מקדש ישראל וראשי חדשים, ואומר שלש פעמים סימן טוב סימן טוב סימן טוב תיהוי לכל ישראל, ברוך בוראך ברוך יוצרך ברוך מקדשך, ורוקד שלש רקידות כנגדה ואומר שלש פעמים כשם שאני רוקד כנגדך ואיני נוגע בך כך אם ירקדו בני אדם כנגדי לא יגעו בי, תפול עליהם אימתה ופחד (שמות טו טז) ולמפרע, אמן אמן אמן סלה הללויה, ואומר לחבירו שלש פעמים שלום עליך וילך לביתו בלב טוב והדה היא מפסיקין לראשי חדשים.