מסכת סופרים/יב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מסכת סופרים יב

(א) מפסיקין בברכות ואין מפסיקין בקללות, אמר ר' חייא בר גמדא מה טעם דכתיב (משלי ג יא) אל תקוץ בתוכחתו, אל תעשה קוצים קוצים, אמר ר' לוי אמר הקדוש ברוך הוא אינו דין שיהו בניי מתקללין ואני מתברך, אמר ר' יוסי ב"ר אבון לא מטעם הזה, אלא זה שהוא עומד לקרות בתורה פותח בדבר טוב וחותם בדבר טוב.

(ב) לוי בר פאטי שאל לר' חונא אילין ארורייה מאי דיקרינון חד ויברך לפניהם ולאחריהם, אמר ליה אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא קללות שבתורת כהנים ושבמשנה תורה.

(ג) ר' יונתן ספרא דגופתא נחית להכא, חמא לר' אבונא ספרא קרא שירת הבאר (במדבר כא יז) ובירך לפניה ולאחריה, אמר ליה ועבדין כן, אמר ליה ועד כדון את לזו צריך, כל השירות טעונות ברכה לפניהן ולאחריהן, איתשאלת לר' סימון, אמר לון בשם ר' יהושע בן לוי אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים (שמות טו) ועשרת הדברות (שמות כ, דברים ה ו) וקללות שבתורת כהנים (ויקרא כו יד) ושבמשנה תורה (דברים כח טו), אמר ר' אבהו אני לא שמעתי, אלא נראין הדברים בעשרת הדברות.

(ד) ר' יוסי ב"ר אבון בשם רבי, תומנתי פסוקייה אחרייה דמשנה תורה (דברים לד ה) טעונין ברכה לפניהן ולאחריהן, בלא כך אין הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה, לכן צריכה, ראש חדש שחל לחיות בשבת.

(ה) ר' יצחק סחורה שאל את ר' יצחק נפחא ראש חדש טבת שחל להיות בשבת במה קורין, בעניין כלות והמפטיר בשל שבת וראש חדש, חל להיות בחול קורין ביום הראשון שלשה בשל ראש חדש והרביעי בשל חנוכה, שכל התדיר מחבירו קודם לחבירו, והואיל וקרא תחילה בשל ראש חדש ביום שני יקרא שלשה לחנוכה והרביעי של ראש חדש ובראשי חדשיכם עד שישלים כל השיטה, ולמה כך, שלא בא הרביעי אלא מחמת מוסף של ראש חדש.

(ו) ואם היה בשבת מתורגמן או דורש, מפטירין בנביא או שלשה פסוקים או חמשה או שבעה ואינו חושש לעשרים ואחד פסוקים.

(ז) אמר ר' יוסי ב"ר אבון שירת הלוים (דברים לב) לא יפחתו לה מששה קריות, וסימנה הזי"ו ל"ך: האזינו, זכור, ירכיבהו, וישמן, לו, כי ידין, ויש להפסיק שיטה מלאה מלמעלן ושיטה מלאה מלמטן, כנגד כך נהגו לעשות שיטותיה של תורה.

(ח) וסימן התחלת השיטין: האזינו, יערף, כשעירים, כי, הצור, אל, שחת, הלה', הלא, זכור, שאל, בהנחל, יצב, כי, ימצאהו, יסובבנהו, כנשר, יפרוש, ה', ירכיבהו, ויניקהו, חמאת, ואילים, ודם, שמנת, וינבל, בתועבות, אלהים, לא, ותשכח, מכעס, אראה, בנים, כעסוני, בגוי, ותיקד, ותלהט, חצי, וקטב, עם, ומחדרים, יונק, אשביתה, פן, ולא, ואין, יבינו, ושנים, וה', ואויבינו, ומשדמות, אשכלות, וראש, חתום, לעת, וחש, ועל, ואפס, צור, ישתו, יהי, ואין, מחצתי, כי, אם, אשיב, אשכיר, מדם, הרנינו, ונקם.

(ט) ר' זעירא ר' ירמיה בשם רב, שירת הים (שמות טו) ושירת דבורה (שופטים ה) נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח.

(י) שירת הים שלשים שיטין: אז, לאמר, ורוכבו, לישועה, אבי, שמו, שלישיו, אבן, ה', קמיך, אפיך, נוזלים, אויב, נפשי, ברוחך, אדירים, כמוכה, פלא, בחסדך, קדשך, אחז, אדום, כל, ופחד, יעבר, קנית, לשבתך, ידיך, בא, מי.

(יא) סימן שירת דבורה ששים וחמש שיטין: ותשר, לאמר, ברכו, רזנים, לה', משעיר, רעשה, מים, סיני, ענת, נתיבות, חדלו, עד, אם, חדשים, אם, בישראל, בעם, צחורות, על, משאבים, פרזונו, ה', עורי, אבינועם, ירד, בעמלק, מכיר, סופר, כן, ברגליו, חקקי, המשפתים, ראובן, שכן, ישב, ישכון, על, נלחמו, על, לקחו, ממסילותם, גרפם, נפשי, סוס, מרוז, יושביה, ה', יעל, באהל, נתנה, ליתד, עמלים, ראשו, בין, שדוד, סיסרא, לבוא, שרותיה, לה, רחמתים, לסיסרא, רקמתיים, אויביך, הארץ.

(יב) אבל בשירות דוד שבשמואל (שמואל-ב כב) ובתילים (תהלים יח) לא נתנו חכמים שיעור, אבל לבלר מובהק מרצפן בפתיחות באתנחייתא וסופי פסוקים, וכן תילים כולו ואיוב ומשלי.

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף