מסכת כותים/ב
|
< הקודם · הבא > |
(א) אין לוקחין בשר מטבח כותי אלא ממה שהוא אוכל, ולא דקריות של צפרים אלא אם קדם ונתנם לתוך פיו, ולא שיתן הוא לישראל שכבר נחשדו שמאכילין נבילות לישראל.
(ב) שוה הכותי לישראל בכל נזקין שבתורה, ישראל שהרג את הכותי וכותי שהרג את ישראל בשוגג גולה ומזיד נהרג.
(ג) שור של ישראל שנגח שור של כותי פטור ושור של כותי שנגח שור של ישראל אם תם הוא משלם חצי נזק ואם מועד הוא משלם נזק שלם, רבי מאיר אומר שור של כותי שנגח שור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם ומשלם מן העלייה.
(ד) הגבינים שלהן מותרות, רבי שמעון בן אלעזר אומר אם של בעלי בתים מותרות של כפרים [1] אסורות.
(ה) השלקין והכבשין שלהן שדרכן (לעשות) [לתת] בהן יין וחומץ אסורין.
(ו) חולקים כהני ישראל עם כהני כותים במקומם מפני שהם כמצילם מידם, אבל לא במקום ישראל שלא יחזיקנו בכהונה.
(ז) כהן כותי שהוא אוכל ומאכיל לישראל, בטומאה מותר בטהרה אסור.
(ח) אין לוקחין [פת] מנחתום כותי במוצאי הפסח אלא לאחר שלשה תנורים, ולא מבעלי בתים אלא לאחר שלש שבתות, ולא מן הכפרים אלא לאחר שלש עשיות[2], אימתי בזמן שלא עשו מצה עם ישראל או שהקדימו יום אחד, אבל אם עשו מצה עם ישראל או שאיחרו יום אחד חמצן מותר, רבי שמעון אוסר מפני שאינם יודעים לשמור מצה כישראל.
(ט) בראשונה אמרו יינה של גדור[3] אסור משום יינה של כפר פגשה, חזרו לומר כל מקום שנחשדו המעורבין בגוים פתוחה אסורה וסתומה מותרת, רבי מאיר אומר כל יינם מותר חוץ מן הפתוחה שבשווקים, וחכמים אומרים פתוחה בכל מקום אסורה וסתומה מותרת, נקובה וסתומה כסתומה.
(י) הקנקנים שלהן חדשים מותרים והישנים אסורים.
(יא) מפני מה הכותים אסורין לבא בישראל מפני שנתערבו עם כהני הבמות, רבי ישמעאל אומר[4] גירי צדק היו מתחילתן, ומפני מה אסורין מפני ספק ממזרות[5] ושאינן מיבמין את הנשואה.
(יב) מאימתי מקבלין אותם משיכפרו בהר גריזים ויודו בירושלים ובתחיית המתים, מכאן ואילך הגוזל את הכותי כאלו גוזל את ישראל.