פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
מנחת חינוך/רעב
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ד == '''שאינו נושא שתי נשים כו'.''' כה"ד הר"מ והראב"ד השיג עליו דדוקא ביום הצום נאסר בשני נשים אבל כל השנה מותר ומכל מקום כתב שהדעת נותנת כן כדי שלא יצטרך לגרש בעי"כ אך שמצא פסוק מפורש ב[[תנ"ך/דברי הימים ב/כד#ג|ד"ה ב' ק' כ"ד]] וישא לו יהוידע נשים שתים ועי"ש במגיד משנה. ושמעתי בשם הגאון מוהר"ז ווילנא מובא בשמו בספר תולדות אדם הנדפס לכבודו{{הערה|בסוף הדברים כתב רבנו: ואין הספר הנ"ל תחת ידי. ובאמת שם {{ממ|פ"ב, במהדורות הנפוצות דף י"א ע"א מדה"ס}} אינו מביא זאת בשם מוהר"ז ווילנא אלא בשם 'חכם אחד רב מובהק וגדול הדור' וכבר הראו שכוונתו להערת רבי אברהם יצחקי המובאת בברכי יוסף {{ממ|[[ברכי יוסף/אבן העזר/לא#ז|אה"ע סי' ל"א סק"ז]]}}.}} דהפירוש שם וישא כו' דיהוידע נשא ליואש שני נשים כי הסיפור שם מענין יואש{{הערה|וכן כתב החתם סופר בתשובה {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/ג/קנא#גם|אבן העזר ח"א סי' קנ"א]] ד"ה גם מה שהחליט}} בשם היעב"ץ.}}. אך רש"י פירש [[רש"י/דברי הימים ב/כד#ג|שם]] דקאי על יהוידע והמקרא נאמר לפי שכתוב בסוף שיואש הרג בני יהוידע הוצרך לומר שהיה לו בנים ואין הספר הנ"ל ת"י{{הערה|ועי' כעי"ז גם למהר"ץ חיות {{ממ|[[מהר"צ חיות/יבמות/נט/א|יבמות נט.]]}} והמצוין על הגליון שם במהדורתנו.}}. והנה לא ביאר הרהמ"ח דין בעולת עצמו ונראה מדסתם דס"ל דאין חילוק בין ב"ע לבעולת אחרים ועיי"ש במ"ל הט"ו מביא ג' שיטות דעת הר"מ דאין חילוק ואף ב"ע עובר בעשה ומוציאה בגט ונתחללה ובניה חללים ודעת רמב"ן נמי דאם כנס מוציא אבל מכל מקום לא נתחללה לעבור על לאו דחללה וגם אין הבנים חללים ודעת התוס' דאם כנס אינו מוציא רק דלכתחלה לא ישא מן התורה אך בדיעבד אינו מוציא ולשיטה זו בודאי לא נתחללה ואין הבנים חללים כמו בוגרת ומ"ע והתוס' ביבמות צדדו דאף למ"ד דמוציא בגט אפשר דהוי רק מדרבנן ומה"ת אינו מוציאה. ע"ש שפלפל אם כ"ג יכול לקדש בביאה אף דהיה חופה קודם לשיטה דהוי נשואין וקדושין כא' או לשיטת הריטב"א דלא חשיב אשתני גופא ומותר לישא אותה אך לדעת הרי"ף דתחלת ביאה אינה קונה אם כן בתחלה נעשית בעולה ואסור ולשיטת הראשונים דאף אשה לבעלה נקנית בהעראה אם פי' שרוצה לקנות או בפירש יכול לקדשה כה"ג אבל בסתמא אסור לקדשה דכל הבועל דעתו על ג"ב לשיטות אלו וה"ל ב"ע ולא אמרינן כיון דאסורה היא אם דעתו על ג"ב אם כן ה"ל כאילו פי' שרוצה לקנות בתחלת ביאה ע"ש שמביא ראיה לזה וע' מ"ל [[משנה למלך/מכירה/א|פ"א מה' מכירה]]. וע"ע שם במ"ל כ' דלדעת הר"מ לא ישא כה"ג איילונית דמקטנותה יצתה לבגר ולדעת הר"מ אסור בקטנה ואח"ז תיכף היא בוגרת וג"כ אסורה עליו. והנה כ' לעיל דדעת הר"מ דכה"ג אינו נושא ב' נשים מקרא דאשה א' ולא שתים וכן קטנה ובוגרת דרשינן מקרא אם כן פשוט דגם משוח מלחמה אסור בהם כי במצוה זו שוה להכה"ג אבל לדעת הראב"ד דהדעת נותנת כן מחמת דהתורה אסרה עליו ב' נשים ביום הצום ע"כ במשוח מלחמה כיון דדינו ככה"ד לענין עבודה מותר ליקח ב' נשים וכן משוח שעבר אבל אלו הנדרשים שוים הם לכה"ג וז"פ:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית