מנוחה וקדושה/שער התורה א/ז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(אין הבדלים)

גרסה אחרונה מ־16:58, 1 בדצמבר 2020

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מנוחה וקדושה TriangleArrow-Left.png שער התורה א TriangleArrow-Left.png ז

ז ואולם אביו לא כן ידבר ולבו לא כן יחשוב מפתוי יצה"ר שאומר לו לא טוב להעמיס על בנך משא כזו בצעירותו. הגר"א כתב באיגרתו בהפך: ענף רך וקטן קל לכפוף משא"כ בגדול וכל שיגדל יותר יכבד כפיפתו יותר והאב מאמין ליצה"ר שהוא שקרן ורצחן גדול ומניח עצת ה' שהוא אמת ותורתו אמת והוא אוהבך באמת והוא כתב בתורתו חנוך לנער ע"פ דרכו (משלי עיין באור הגר"א) וכתיב יסר בנך. וכתיב ושחרו מוסר. ופי' הגר"א בכל שחר מיסרו נמצא זו סיבה גדולה לתרבות רעה. ועוד שנית כתיב כי בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי. כי הוא ראשית כל חטאת אם הכוונה להנאתו. כ"א היה מתחבר לאשתו לש"ש וכדי להוליד בן ת"ח ירא שמים (כי בכל דבר עיקרו הכוונה כמו כתיבת סת"ם וציצית) היה זוכה מה' ליתן לבנו נשמה חדשה ולפחות נשמה ישנה שאינה מטונפת בחטא (ובואה לזה העולם לקיום מצוה החסירה לו או לתקון הדור). ובכן הבן הנולד היה נקל לו להתגבר על יצרו בהיותו רחוק מהטומאה:

אבל אם כוונת אביו ואמו להנאתם. או אפי' אם היא לש"ש. אך מתשע מדות. הובא באו"ח (סי' ר"מ סי' ג') ומצוי יותר בני שנואה[1] נותנים לבנם נשמה אשר לא מטוהרה מטומאתה הישנה שנטמאה בהיותה כבר בזה העולם וגם עתה עדיין חלודת עונותיה על עצמותיה. ונמשכת אחר עצת הקליפה שהיא מלומדה מכבר (אכן בכל זאת אם בתחילת י"ד היה מורד ביצרו ומתחזק לשמוע אל יצרו הטוב לעבוד ה' בכל לבו. היה משתחרר מיצר הרע עד עולם):



שולי הגליון


  1. הגה"ה
    כי רצון ה' שיהא האדם אוהב לאשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו. ואם נזדמנה לו אשה שבשום אופן א"א לו להטות לבו לאהבתה (כי אסור לגרש אשתו הראשונה ומחויב להשתדל בכל עוז להפך דעתו לדעתה או דעתה לדעתו). ע"ז נאמר (מלאכי ב ו) אם שנא שלח. וצריך למהר לגרשה ולא נמתין עד הולידה בנים שלא יתקשר בה. ועוד שיהו לא טובים ולפחות בעלי מדות רעות. ודע שאם כל חסרונה שרצונה להיות כל הממשלה שלה והיא תעסוק בפרנסה ולא להיות לך שום זכות לחוות דעתך עמה. זה מתת אלהים. ובזה תטה שכמך לסבול עול תורה. ואם תוכל להיות עמה יום או יומים. תהיה עמה וא"ל תשים דרכך להיות רובץ בין המשפתים (בית המדרש) בלי איחור אצלה. כתיב חכמות נשים בנתה ביתה. (היא אשה עצרנית). ואוולת (היא אשה וותרנית) בידיה תהרסנו. אשה קמצנית קל לבעלה להיות ותרן. אשה ותרנית (ואין לאשה חכמה אלא בפלך) בעלה מוכרח להיות עצרן וקמצן:
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף