מלמד להועיל/ג/קב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:57, 25 באוקטובר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מלמד להועילTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png קב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
אי ספק פסיק רישי' אסור או מותר.

תשובה:
לכאורה היה נראה לומר דכיון דהוי ספק לא הוי פ"ר וכן כתב הט"ז בסי' שט"ז ס"ק ג' דבספק אי יש זבובים בתיבה הוי כאילו אין כאן פ"ר משום דהוי ספק פ"ר, וכן ראיתי שכתב בפשיטות בעל ערוך לנר לסוכה דף ל"ג ע"ב ד"ה אין ממעטין ביום טוב דאם בשעה שבא לידי ודאי איסור אינו יודע לא שייך בזה איסור פסיק רישי'. אמנם ראיתי בהגהות ר' עקיבה איגר לי"ד סי' פ"ז בהג"ה שנחית לחלק בכך וז"ל שם: י"א דאסור לחתות האש קשה לי הא אינו מכוין ופ"ר לא הוי שמא לא בשל הנכרי בקדירה בשר בחלב וצ"ל דדוקא בספק דלהבא שמא לא יהא נעשה כן במעשה שלו כמו גורר כסא וספסל דהוי ספק שמא בגרירתו לא יעשה גומא, אבל בספק דלעכר כמו הכא דאם יש בקדירה זו בשר וחלב ודאי יתבשל בחתוי זה אלא דהספק שמא אין בו בליעת בשר וחלב זה מיקרי פ"ר, אולם מדברי ט"ז א"ח סי' שט"ז ס"ק ג' מבואר דגם כה"ג לא מיקרי פ"ר, עכ"ל רע"א. וראיתי בספר משנה ברורה שהביא ראיה לדברי ט"ז מרמב"ן במלחמות פ' כירה גבי המיחם שפינהו דתירץ הרמב"ן על הקושיא דהוי פ"ר דלהכי מותר לשפוך מים למיחם ולא חיישינן למצרף שמא לא הגיע לצירוף, וכן תי' המאירי אלמא דגם בדבר התלוי בספק דלשעבר דבר שאין מתכוין מותר כדברי ט"ז, עכ"ד. ולפי דעת הט"ז נלע"ד דמותר ליכנס בליל שבת בפתח אף שיש איזה בתים באותה העיר דאם פותחין הדלת נדלקת מאיליה עלעקטרישע לאמפע, מ"מ כיון דמסופק אם יש שם הכנה זו והוא אינו מתכוין להדליק מותר לפתוח הפתח. ואף אם איגלאי מילתא שנדלק א"צ תשובה כיון דלא נתכוין ולא היה פ"ר. ואפשר דאסור להנות מאותו נר, וצריך להעצים עיניו מראות, וצ"ע.

אך קשה מה יענה הט"ז על קושית רע"א. ונלע"ד ליישב דלכאורה קשה על דעת הט"ז שהיא ג"כ דעת הרמב"ן והמאירי כיון דפ"ר אסור מדאורייתא יש לאסור בספקו ככל ספק דאורייתא. ואין לרמות עם ספק דהלבא דשם אין כאן מלאכה כיון דאינו מתכוין ואין ודאי שיעשה איסור, אבל כאן הרי לכל מי שיודע שיש כאן זבובים גלוי וברור שהוא עושה מלאכה, מה בכך שהוא מסופק הא יש לו להחמיר מספק. וע"כ נ"ל דכיון דבשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה א"כ הדבר תלוי במחשבתו ובידיעתו, וא"כ בשלמא אם הוא יודע שבודאי יעשה מלאכה ליכא למימר שאינו מתכוין דע"כ הוי כמתכוין כיון שיודע שבבירור יעשה המלאכה, אבל אם הוא מסופק אם יש שם זבובים א"כ ל"ל שבמחשבתו לעשות מלאכה דהא אינו יודע אם יעשה, וא"כ לא הוי מלאכת מחשבת שאותו מעשה אינו ברור במחשבתו וע"כ מותר באינו מתכוין. אך הא תינח לענין שבת דבעינן מלאכת מחשבת, אבל בבשול בשר בחלב דלא בעינן מלאכת מחשבת כל שיש ספק פ"ר אסור כיון דהוי ספק דאורייתא.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף