מלמד להועיל/ג/צח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:57, 25 באוקטובר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מלמד להועילTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png צח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
הרמב"ם פ"ה מה' מקואות ה"ט פסק מקוה שאין בו מ' סאה ונפל לתוכו פחות מג' לוגין מים שאובין טמאין וכו' פסולין להקוות עליהן והשיג הראב"ד ע"ז זה שבוש אלא כשרין להקוות עליהן וכתב הכ"מ שכדברי הראב"ד הוא בתוספתא שהביא הר"ש בפ"ק דמקואות אך דיש לומר דהרמב"ם היתה לו הגירסא פסולין להקוות עליהן ומ"מ קשה דהרמב"ם סותר את עצמו דקתני סיפא מקוה שיש בו מ' סאה חסר קורטוב ונפלו לתוכו פחות מג' לוגין אפילו כולן טמאין כיון שנפל לתוכו קורטוב של מי גשמים טהורים לטבילה והא קתני רישא דכל שלא רבו מים אחרונים על הראשונים פסולים ותי' הכ"מ דיש חילוק בין מקוה שאינו חסר אלא קורטוב ובין מקוה שאין בו אלא ל"ט סאה דחסר סאה שלמה, דבחסר קורטוב כיון שיש עליו שם מ' סאה לא פסלוהו כלל פחות מג' לוגין מים טמאים עכ"ד הכ"מ וכ"כ בב"י סי' ר"א ותימא גדולה היכן מצינו חילוק זה הא כל שיעורי דאוריית' בדוקא הן ומה לי חסר קורטוב מה לי חסר סאה שלמה, וא"כ צ"ע על הרמב"ם האיך סותר את עצמו מניה וביה.

תשובה:
באמת תירוצו של הב"י אינו מעלה ארוכה לדברי הרמב"ם, וע"כ אמרתי ליישב בע"ה דבריו בענין אחר, והרמב"ם והראב"ד לשטתייהו אזלו ואלו ואלו דברי אלקים חיים, דהנה בפ' ט"ו מהלכות טומאת אוכלין פליגי הרמב"ם והראב"ד דהרמב"ם סובר דמקוה פחות ממ' סאה מקבלת טומאה אי נפלו מים טמאים לתוכו לרצון, אמנם הראב"ד סובר דאין המים שבמקוה מקבלין טומאה עד שיתלשו עיי"ש, וא"כ א"ש דפסק הרמב"ם דאם נפלו לתוך מקוה פחות ממ' סאה אפי' פחות מג' לוגין מים שאובין טמאין דפסולין להקוות עליהן דמיירו שנפלו לתוכן לרצון וא"כ נהי דפחות מג' לוגין אינן פוסלין משום שאובין מ"מ הרי הן מטמאין את מי המקוה ואין המקוה יכול להטהר אא"כ רבו מי גשמים או שטפו למר כדאית לי' ולמר כדאית לי' ואיך יטבלו במקוה שמימיו טמאין הא כל עצמו של מקוה שמטהר הוא רק מפני שהוא עצמו אינו מקבל טומאה דכתב יהי' טהור ואם הוא טמא איך יטהר. אמנם כל זה אם גם בנפילת המים טמאים היה המקוה חסר, אך אם אינו חסר למ' אלא קורטוב ונפלו לתוכו פחות מג' לוגין מים שאובין טמאין, א"כ מדאורייתא נשלם שיעור מקוה דמיעוט שאוב כשר מדאורייתא אף אם השאובין טמאין דלא מצינו חילוק במיעוט שאוב בין טמאין לטהורין וא"כ מדאורייתא הרי נשלם כאן שיעור מקוה והמים הטמאין חזרו לטהרה ע"י מקוה, ונהי דאמרו חכמים דפחות מג' לוגין מים שאובין אעפ"י שאינן פוסלין מ"מ אינן מכשירין, מ"מ לענין טומאה כיון מדאורייתא הוי מקוה שלם אינו מקבל טומאה, וא"כ שפיר פסק הרמב"ם דאם ירד קורטוב של מים גשמים ונשלם המקוה דכשר לטבילה שהרי לא נטמא המקוה. אמנם הראב"ד לשיטתו דסובר דמקוה אפי' פחות ממ' סאה אינו מקבל טומאה אפילו אם נפלו מים טמאים לרצון שפיר פסק דכשרים להקוות עליהם.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף