מלמד להועיל/ג/צה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:57, 25 באוקטובר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מלמד להועילTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png צה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
ברש"י נדה ל"ט ע"א ד"ה דילמא אתיא לקלקולא וכו' פירש דבימים הראווים לנדה אסורה לשמש שמא תקלקלנו עכ"ל. וקשה דמשמע דבימי זיבה מותרת וא"כ אמאי יוציא, ואי גזרינן דילמא אתי לשמש גם בימי נדה אמאי פירש"י דבימי נדה אסורה לשמש דזה מילתא דפשיטא ואמאי לא קאמר דיוציא משום דגזירינן דילמא ישמש בימי נדה, ועוד איסור תשמיש דימי נדה מאן דכר שמיה דהוצרך רש"י לפרש כאן אמאי אסור, והלא טעמא דיוציא תלמודא קא מפרש.

תשובה:
בדברי רש"י שלפנינו חסרים שלש נקודות והמנקד לא ניקד כראוי, וכן צ"ל: דילמא אתי לקלקולא בימי נדה. בימים הראויים לנדה: אסורה. לשמש שמא תקלקלנו, עכ"ל. וממלת אסורה מתחיל דבור אחר וקאי אלקמן דקאמר ובימי נדה אסורה ועל זה פירש"י אסורה לשמש שמא תקלקלנו. אמנם לעיל לא פירש יותר אלא דבימי נדה היינו בימים הראויים לנדה, דודאי לא חיישינן דאתי לקלקולא לשמש כשהיא נדה דלא הוחשדו בני ישראל ובנות ישראל על כך, אך הא איכא למיחש דישמש בימים הראויים לנדה.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף