מלמד להועיל/ג/פז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:57, 25 באוקטובר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מלמד להועילTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png פז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
חולין מ"ב ע"א רש"י ד"ה זאת החיה פי' קרי בי' זאת חיה, עכ"ל, וקשה מה ר"ל רש"י בזה.

תשובה:
כבר העיר המהר"ם שיף בזה. ואענה גם אני את חלקי: ידוע ע"פ כללי הדקדוק שאם שם התואר הוא נשוא המאמר (פכאֶדיקאט) לא יקבל ה' הידיעה עפ"י רוב, ורק אם הוא תואר השם יכול לקבל ה' הידיעה. דרך משל אם נאמר: ראובן הוא חי, או: ראובן חי, אז חי הוא נשוא המאמר (עוד יוסף חי) ואינו מקבל ה' הידיעה, ומתי מקבל ה' הידיעה, אם חי הוא תואר השם, כגון אם נאמר: ראובן החי הוא בריא, דכאן בריא הוא נשוא המאמר, ומלת החי הוא תואר לשם ראובן. ולפ"ז קשה דכאן רוצה הש"ס לדרוש הקרא ולפרש זאת החיה אשר תאכלו כלומר זאת אשר תאכלו תהא חיה אבל אם אינה חיה לא תאכלו, וא"כ מלת חיה היא נשוא המאמר ולא היה לה לקבל ה' הידיעה. על כן פירש"י קרי בי' זאת חיה כאלו כתוב בלא ה' הידיעה דכבר מצינו כן בתורה: וזה לכם הטמא (ויקרא י"א כ"ט) דגם כאן הטמא הוא נשוא המאמר, ואע"ג דכתיב בה' הידיעה פירושו כאלו כתוב וזה יהיה לכם טמא בלא ה', ולכן גם כאן אפשר לפרש זאת החיה כאלו כתיב זאת חיה ופירושו זאת תהיה חיה אשר תאכלו, אבל אם אינה היה לא תאכלו.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף