מלמד להועיל/ג/סב

מלמד להועיל ‏ ג סב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה:
מאי איצטבה שלפני העמודים נידון ככרמלית, שבת ז' ע"א.

תשובה:
יפה שאלת דהמאמר קשה מאד אף דהמפרשים לא שמו לבם על זה דלפי פשוטו איצטבה האמורה כאן היא ספסל וכמו שאמרו בקידושין דף ע' וכן ופירש"י כאן ד"ה בין העמודים, וגם איצטבאות היו לפניהם לישב שם התגרים, וא"כ קשה ממ"נ אי האיצטבה גבוה י' ורחבה ד' הרי היא רשות היחיד, ואי אינה רחבה ד' הרי היא מקום פטור, ואי אינה גבוהה י' ורחבה ד' פשיטא דהוי כרמלית ומאי ארי' בין העמודים הא איצטבה זו בכל מקום ברשות הרבים הוי כרמלית, ותמיה על המפרשים שלא שמו לבם על ככה וכן בש"ע סי' שמ"ה סעיף י"ד מביא דין דאיצטבה שלפני העמודים ולא ראיתי פוצה פה ומצפצף. אחד מצאתי הוא הרשב"א בחידושיו לשבת ז' ע"א שהעיר על זה וז"ל: ועוד מאי שלפני העמודים דקאמר לימא האצטבא סתם ואולי אפילו באצטב' שאינה גבוה' שלשה קאמר ומפני שהיא לפני העמודים אינה נוחה לידרס והלכך פסקה מתורת רשות הרבים וכו' וכתב לסוף כי יש שבוש בגירסת הירושלמי ובשאינן גבוהין היא דהא צריכה דאילו בגבוהין שלשה פשיטא וצ"ע עכ"ל. ושמעינן מרשב"א דין חדש דבאיצטב' אפילו אינה גבוה' שלשה לא הוי' רשות הרבים אלא כרמלית ופלא ששום פוסק לא הביא דברי רשב"א אלו והרב הגאון ר' שניאור זלמן בש"ע שלו סי' שמ"ה אדרבה כתב בפירוש דרק אם האצטב' משלשה עד עשרה היא כרמלית ולא שת עין כלל לדברי הרשב"א וצע"ג.

ואי תקשי אמאי לא תירץ הרשב"א דאצטב' בעלמא לא הוי' כרמלית דאין כרמלית בכלים כמ"ש רש"י דף ה' ע"א וכ"כ התוס' דף ה' ע"א. וכן פסק המנ"א סי' שמ"ה ס"ק ד' וכן כתב גם הרשב"א בעצמו בדף ה' ע"א, י"ל דס"ל להרשב"א דכי אמרינן אין כרמלית בכלים היינו דוקא בכלי שאינו קבוע שם, והא ראיה דעמוד רחב ד' ואינו גבוה ט' הוי כרמלית כדאיתא סי' שמ"ה סעיף י' והיינו ע"כ משום דקבוע שם, וכן כתב המג"א סי' רס"ו סעיף קטן ז'. והמג"א מסופק שם אי עגלה מיקרי קבוע או לא. וא"כ י"ל דהרשב"א ס"ל בפשיטות דהאיצטב' העומדת לישב שם התגרים מיקרי קבוע ושפיר הקשה מאי אירי' שלפני העמודים וזה הכריחו לתרץ דמיירי באינה גבוהה שלשה. ולפי"ז יש ליישב הפוסקים דהם ס"ל דאיצטב' לא מיקרי קבוע ועל כן אין צריכים לתירוצא דהרשב"א דמיירי בפחות מג' דזה דוחק דסתם איצטב' אינה פחות מג' וחוץ מזה הוכרח הרשב"א לשבש הירושלמי. ועל כן כל הפוסקים אינם מסכימים לרשב"א בזה אלא ס"ל דדוקא איצטבא שלפני העמודים גבוהה משלשה עד עשרה ורחבה ד' הוי כרמלית משום דאין נוח להלך שם אבל איצטבא בעלמא לא הוי' כרמלית דאין כרמלית לכלים, דאיצטבא לא מיקרי קבוע.

אבל מ"מ כשאני לעצמי נ"ל דאיצטבא דכאן אינו ספסל כבקידושין דף ע' אלא כאצטבא דאיתא במתני' דפסחים פ"א מ"ה דשם אינו ספסל דספסל אין לו גג אלא אצטבה פירושו סטיו, בלשון אשכנז זיילענגאנג, ויש להביא כמה ראיות לזה. וכאן איצטב' היא סטיו (זיילענגאנג). ובירושלמי גרסינן סיטוויות שבין העמודים, עיין ביפה ענים שנדפס אצל ש"ס ווילנא שהגיה כן, ויפה הגיה, וגם מזה ראיה שאצטבא היא סטיו, ואתי שפיר הכל וא"צ לדחוק. אח"כ ראיתי שכבר עמד בזה בס' למוד ערוך להרה"ג מו"ה שלמה באמבערגער זצ"ל ביאורים אות י"ז ואות כ"ג, ועי' ס' הגיון שלמה דף מ"ו ביאורים לערך אסטווה. ולענין אסטוונית ע' טהרות פ"ו מ"י ופ' בתרא דאהלות במפרשים.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף