מלמד להועיל/ג/נד

מלמד להועיל ‏ ג נד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

העתק מכתבי מר חמי זצ"ל. שאלה: האשה פלונית נשאת בט"ו לחדש תמוז תקצ"ג לפ"ק ובעלה מת כ"ז כסלו תקצ"ד לפ"ק וקרוב לב' חדשים קודם מיתת בעלה הקול יצא על ידה וע"י בעלה שברכה ד' בהריון (כי היתה הדבר קצת מילתא דתמיהא, כי לפי שנותיה רבים חשבו שלא תהיה עוד בת בנים, לכן מדכר דכירנא מילתא ביותר) ובעלה היה ד"י יום מקודם פרידתו למקום אבותיו סמוך לעירינו, ובישר שמה שזכה להריון אשתו. וכן העומדת אצל הנשים בעת ירידתן ועלייתן מטהרת מקוה המים אומרת שכב' חדשים נסתלקו דמיה ולא הצריכה לירד לטהרה. ושמענו הנשים אומרות כשישבו לארץ בימי אבל על פטירת בעלה ר"ל שהוכר עוברה בבטן מלאה. גם הרופאים צוו עליה אחר מיתת בעלה שלא תצטער ולא תקונן ביותר, כי צריכה לחוס ולחוש שלא לגרום היזק לולד. והבטיחה אחרי שההריון אצלה לא יקח השררה כלום מידה. וגם אלי דבר הרופא שאשה זו מעוברת היא לודאי, וכל זה במסל"ת בלי לידע שיש שום נפקותא בדבר לדינא אצלנו, ובלי ששאלתיו מקודם, וגם חמיה לא ביקש שיחתם ויסגר המטלטלין הנמצאים בביתה, אחרי שהיה נודע לו לודאי מפי בנו שהיא מעוברת: והנה בי"ג לחדש אב תקצ"ד לפ"ק, ילדה האשה הנ"ל בת אחת בריאה, וחיתה רק איזה ימים, ומי שראה את הילדה אמרו שנדמה להם כאלו נולדת כבר ג' חדשים והחזיקה לבת קיימא, ע"כ לא היה גם לאנשי מדע ספק שתהא האשה הנ"ל רשאי לינשא לשוק, והיא ומשפחתה כשרים וירא חטא אכן לא פקפקו בזה, אך התעוררתי להם שצריך הדבר עוד תלמוד והוראה מגדולי ישראל, ומשפחתה והיא צועקים שהאחים מפוזרים, ואין נדוניתה וכתובתה מגיע לההוצאות שצריכה להוציא כשצריכה לחזור על חד מאחי בעלה המת לחלוץ לה, ועיינתי כפי קט שכלי בגמ' ופוסקים ראשונים ואחרונים וכתבתי מה שהעליתי במצודתי הסברות להתיר, ולחלק יצאתי שאף לפי דברי הריב"ש בתשוב' הביאו הב"י יש להתיר בכגון דא, והצעתי דברי בכתב ובע"פ אז לפני אדמ"ו הגאב"ד מו"ה אברהם בינג סג"ל זצ"ל, ולא סתר סברותי לחלק בין דברי הריב"ש לנדון שלפנינו, ובכ"ז הי' דעתו לחוש לדברי הריב"ש ז"ל, והפקיד עלי להביא דברי לפני כבוד מעלת הרבנים המופלגים גאוני ארץ דק"ק פיורדא ה"ה מרן הרב המפורסם מו"ה וואלף האמבורג נר"י, והרב המפורסם מו"ה מענדל קארגויא זצ"ל שהפרידם רק המות עד נזכה לתחיית המתים וביאת ג"צ שיבוא לנו בבי"א ורבותינו הקדושים זכרם לד"ד בארץ החיים עמו אולי יסכימו להתיר.

וזאת התשובה אות באות שהגיענו אז מהרב המה"ג הח"מ זצוק"ל ולחה"ה, ב"ה פיורדא יום ב' ד' לחדש אב תקצ"ו לפ"ק.

העתקה: דוד בשתים, לתורה ולחכמה פתח לו דלתים, ה"ה ידידי הרב המופלא חו"ב מהור"ר דוד נ"י שלום!

ידידי הרב נ"י אחז דרך הישרים שחרי טוב לקרוא דרור לאסירי בכבלי עיגון, וכך היא חובתינו לפתוח בזכות תחלה, ושכר הרבה יטול על מחשבתו הרצויה! ועתה נראה מה יעלה בידינו לדינא לענין מעשה, ובתחלה נבאר אלו האשה עצמה אמרה שיודעת בבירור שהולד בן קיימא, זה מבואר בגמ' ופוסקים דאינה נאמנת כיון דאינו אלא איסור לאו לא דייקא, ואם עד אחד מעיד בבירור שהוא ב"ק להרמב"ם נאמן ולהראב"ד וש"פ אינו נאמן כיון דלא עבידא לגלוי כמבואר בסי' קנ"ח, ואפי' במקום דמסייע רובא להעד כמ"ש הב"ש ס"ק נ"ו ס"ק י"ד. והנה אם האשה או ע"א היו מעידין בדבר ברור, אז היה שייך לפלפל במה שכתב מר נ"י מסברא שיש לחלק בין שהאשה או העד העידו עדותן קודם מיתת הבעל או לאחר מיתה, אבל באמת כשנעמוד למנין לא נמצא שום עדות בדבר ברור אלא הכל מפי השמועה וע"פ אומדנות שאין להם שרש בש"ס, דודאי סילוק דמים לאו ראי' כדמשמע בנדה שאין הדמים מסולקים אלא לאחר הכרת העובר, ועדות הרופא במסל"ת לאו כלום הוא, דמהיכן ידע הרופא שהרי לא בדק אותה ואין זה אלא מסל"ת ע"פ אומדנא, גם מה שראו שהולד גדול באיבריו אינו ראי' ובמעשה דמהר"י מינץ הולד היה גדול באיבריו מאוד ואפ"ה לא חש לי' והחזיקו לבן ז' מקוטעים. סוף דבר אין לנו דרך לידע בבירור שהולד הוא ב"ק אלא כשבעל ופי' וכפירש"י. והטור ביאר דבריו יותר שכ' ולא משכחת לה דידוע שכלו חדשיו אלא בבעל ופירש, וכן מצאתי בחידושי הרמב"ן ליבמות ד' פ' שהביא כן להדי' בשם הירושלמי. ויש עוד באומדנות אלו קצת ריעותא, דאם נניח כמו שאמרה האשה שנתעברה כב' חדשים לערך קודם מיתת הבעל א"כ הי' הולד בן י"א חדשים וזה ודאי מקצת ריעותא דלא שכיח דאישתהי כ"כ כדלעיל סי' ד' סעיף י"ד. והא דסמך הרשב"ץ על אומדנות כאלו (ע' בב"י) התם היתה סמיכה גדולה דהבעל היה חולה והוי כבעל ופירש, ועוד דהיה מקום עיגון ממש דהיבם היה במדינת הים, וגם יש לצרפו קצת ולעשות ממנו ס"ס שמא כבר מת. ודוגמא לזה מצינו לקמן סי' ק"ס אם כבר נשאת ואין היבם כאן לא תצא. אבל מה שהוסיף הרשב"ץ וכן הרמ"א אחריו דבזה"ז אם נכנס לחדש התשיעי הוי ב"ק דנשתנה הטבע עיי"ש, נ"ל דאינו נכון דנהי דכ' התוס' בחולין ד' מ"ז דנשתנה הטבע, מ"מ בהא אין אנו צריכין לשנות סדרי הטבע על חנם כיון דקיי"ל כרשב"ג דאישתהי א"כ יש שני מיני ולדות, האחד שבתחלת יצירה וקליטת הזרע הוא מאותו המין שראוי להיות נולד לשבעה או לשמנה ע"י אישתהי, והשני שבתחילת יצירתו אינו ראוי להיות נולד עד ט' חדשים שלמים ואם נולד קודם לכן א"א לחיות, וא"כ דברי חכמים קיימים דאותן ולדות בני ט' מקוטעים והם חיים באמת בני שבעה הם אלא דאישתהו, והארכתי בזה להוכיח שהוא כן.

סיומא דפסקא כיון דאין בזה אפי' ע"א המעיד בדבר, וגם אין כאן עיגון ממש לא ידעתי שום צד להקל בלי חליצה אך אחת הוא שאפשר לתלות בה, שאותן הנשים שאמרו שבימי אבלה ראו בה שהוכר עוברה, אם כי נראה שאמרו דבר זה דרך אומד בעלמא, על כן אם אפשר לשאול את פי אותן הנשים עוד הפעם, ויעידו כך בתורת עדות שראו כן בבירור, אז יהי' לנו עכ"פ עד א' המעיד בדבר ברור דנשים כעד אחד דמיין, וא"כ נבוא למחלוקת הרמב"ם עם הראב"ד ושאר פוסקים ואז נתיישב בדבר.

ונשאר עוד לדבר כשתחלוץ אם צריכה לחזור על כל האחים כמו שהביא הב"ש בשם הרשד"ם. מיהו הוא עצמו הקיל במקום דחק גדול, והח"ץ מקיל יותר בזה אף שראייותיו אינן כלום ואין להאריך בדבר שלא נשאלנו עליו, ולפי שדברים אלו הם פשוטים ונכונים בעיני לא עיינתי בספרי האחרונים לדעת מה שבפיהם, ובזה יתענג על רוב טוב' ושלו' וישג' חיל בתורה ובתוש"י. ידידו נאמן בבריתו מענדל קארגויא. נא ידרש בשמי לשלום מרנן הג' אב"ד דק"ק וויצב"ג נ"י נהנתי לראות מתוך כתבא דנא שהסכים ידידינו הרב מהרמ"ק הנ"ל לדינא להצריך חליצה וכדעת מורו הרב הנזכר אשר גם אני דבשה"ט, וימחול להודיע כן לידידינו הרבני מוהר"פ ראהמאץ ולהב"ח ר' אברהם ק"מ תלמידי ולהב"ח ר"א רייס ולהראות פלפול שלנו להם ותחת פלפול יקחו לקח טוב כי באמת קשה עלי מראית העין לעיין בפוסקים לכן לא עיינתי בדין חליצה פסולה צריך חיזור ידידו אוה"ב.

הנה אלה נועם אמרי הרבנים המופלגים הנ"ל, מלבד הפלפול ארוך אשר בידינו מהגאון המפורסם מו"ה אברהם וואלף האמבורג נר"ו שכבר נדפס בספרו ס' נחלת בנימין ד' כ"ט ע"ב שאלה י"א, וע"פ דבריהם הנאמנים אנו חיים והוציאו משפחת האשה העלובה הנ"ל הוצאת רב שבא א' מהאחים לחלוץ לה, ושמתי עוד פני אל נאמני ארץ הנ"ל לחתור ולבקש שריותא ע"י האח האחד שיחלוץ בלי להצריך חיזור. ומתוך דברי המה"ג דלקמן יתבאר שהסכים לדינא להרב ח"ץ ז"ל. והנני השואל והמעתיק ה"ק דוד ב"כ זעליגמאן ז"ל ווייסקאפף פה אוי"ב מורה לעדת ישורון.

אמר המעתיק פסק הנ"ל: עיין לענין נדון אשה שילדה אחר מיתת בעלה ומת הולד תוך ל' יום ספרי שאלות ותשובות המובאים בפתחי תשובה סי' קנ"ו ס"ק ו'. ועיין עוד שו"ת מהר"י אסאד אה"ע סי' קמ"ד וקמ"ה וקמ"ו שנחלק שם מהר"י אסאד עם איזה גאוני זמנו והוא מעמיד שם דבריו וסתר ראייות החולקים. ולענין נאמנות ע"א עיין סי' קנ"ח סעיף ג' ובאחרונים ובמה שהובא שם בפתחי תשובה. ולענין שלא צריכה חיזור תשובת רמ"ק כבר נדפסה בספרו גידולי טהרה סי' כ"ז וע' ס' נחלי דבש ס"ק פ'.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף