מלך שלם/פסחים/ג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:59, 19 בינואר 2021 מאת מי אדיר (שיחה | תרומות) (חלקי, הקלדה מדפוס סלוניקי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.
הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

מלך שלם TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
ריטב"א
מהר"ם חלאווה
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
יעב"ץ
בית מאיר
גליון הש"ס
חתם סופר
רש"ש
מלך שלם
שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


פרק א'

ד"ג

ז"ל מאליה מי קא ספו לך כו' על אמרו ליה אליה לגבוה סלקא כתב הרמב"ם בפ"א מהל' מעשה הקרבנות דין ח"י וז"ל ואם היה הקרבן מן הכבשים מוסיף על אלו האליה תמימה עם החוליות עם השדרה. וכתב רש"י בחולין פ"א די"א ע"א האליה המקריב שלמים או חטאת מכבש ואיל קרב אליה עם האמורים מן הכליות ולמטה לצד הזנב והזנב קרי ליה אליה, עכ"ל. אבל האליה מותרת באכילה לישראל כמ"ש הגמרה בפ"ח דחולין דקי"ז ע"א א"ל רב מרי לרב זביד אי אליה איקרי חלבי תיתסר באכילה א"ל עליך אמר קרא כל חלב שור וכשב ועז, דבר השוה בשור ובכשב ועז, ומסיק כרב זביד. ופירש רש"י ז"ל וז"ל אליה דאיקרי חלב דכתיב בויקרא חלבו האליה תמימה תיתסר כל אליה חלב באכילה כל חלב שור וכשב ועז לא אמרה תורה אלא הנוהג בכולן ואליה אינה נוהגת לא בשור ולא בעז, עכ"ל:

שם וזה לשונו יוחנן חקוקאה נפק לקרייתא כי אתא א"ל חיטין נעשו יפות א"ל שעורין נעשו יפות א"ל צא ובשר לסוסים ולחמורים דכתב השעורים והתבן כו' אי נמי עדשים נעשו יפות. פירש רש"י ז"ל עדשים שהם מאכל אדם ואמרינן במסכת י"ט פ"א די"ד ע"ב וז"ל משלחין קטניות בי"ט אבל לא תבואה ור"ש מתיר בתבואה ואמרינן בגמרה תניא ר"ש מתיר בתבואה כגון חטים לעשות מהם לודיות שעורים ליתן לפני בהמתו עדשים לעשות מהם רסיסין, ופירש רש"י ז"ל לודיות מאכל חיטין, רסיסין מאכל העשוי מן העדשים.

והנה יש לדקדק אי רבנן סוברים דמשלחין עדשים בי"ט או לא נראה דלרבנן משלחין עדשים בי"ט לפי שעדשים אינו נכנס בכלל תבואה אלא בכלל קטניות וכמ"ש רבינו עובדיא בפ"א משנה ד' וז"ל בפרק א' מפאה והתבואה והקטניות בכלל הזה תבואה מה' המנין חיטה ושעורה וכוסמת שבולת שועל ושיפון, קטניות פולין ואפונין ועדשים ודומהן. וכן נראה מדברי הרמב"ם בפירוש המשנה. והרמב"ם בפירוש המשנה בביצה פירש וז"ל והתבואה אינה ראויה לאכילה לפי שהיא צריכה טחינה והטחינה בי"ט אסור, ור"ש אומר שיכול לבשל אותן הזרעים ולא כלן ואין הלכה כר"ש עכ"ל.


[1]



שולי הגליון


  1. בנדפס נדפס אחרי פירושו לפסחים ד: ובמהדורתנו הועבר למקומו.
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף