מלך שלם/פסחים/ג/ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פרק א'
ד"ג
ז"ל מאליה מי קא ספו לך כו' על אמרו ליה אליה לגבוה סלקא כתב הרמב"ם בפ"א מהל' מעשה הקרבנות דין ח"י וז"ל ואם היה הקרבן מן הכבשים מוסיף על אלו האליה תמימה עם החוליות עם השדרה. וכתב רש"י בחולין פ"א די"א ע"א האליה המקריב שלמים או חטאת מכבש ואיל קרב אליה עם האמורים מן הכליות ולמטה לצד הזנב והזנב קרי ליה אליה, עכ"ל. אבל האליה מותרת באכילה לישראל כמ"ש הגמרה בפ"ח דחולין דקי"ז ע"א א"ל רב מרי לרב זביד אי אליה איקרי חלבי תיתסר באכילה א"ל עליך אמר קרא כל חלב שור וכשב ועז, דבר השוה בשור ובכשב ועז, ומסיק כרב זביד. ופירש רש"י ז"ל וז"ל אליה דאיקרי חלב דכתיב בויקרא חלבו האליה תמימה תיתסר כל אליה חלב באכילה כל חלב שור וכשב ועז לא אמרה תורה אלא הנוהג בכולן ואליה אינה נוהגת לא בשור ולא בעז, עכ"ל: