מליצי אש/טבת/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(התאמה)
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|{{גופן|5|דרוגולין|'''א' טבת'''}}}}
{{חלקי}}
{{חלקי}}



גרסה אחרונה מ־23:58, 8 בינואר 2022

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מליצי אש TriangleArrow-Left.png טבת TriangleArrow-Left.png א

א' טבת
הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה


רלח[עריכה]

רלח] מור"ר יאיר חיים בכרך ז"ל בעל חות יאיר נולד במעזריטש בשנת שפ"ח לאביו הגאון ר' משה שמשון בעל שמן המאור, אב"ד ווארמש, בהג"ר שמואל בעל שו"ת חוט השני (חתן הגהק"ר יצחק כהן, חתן רבינו המהר"ל מפראג ז"ל) ונשא בתו של הג"ר משולם אליעזר ברילין אב"ד פולדא, כשהי' כבן כ"ד כבר היה מפורסם לגאון עולם, ולשר התורה, בשנת תט"ז נבחר לאב"ד קאבלאנץ, בשנת תכ"א לאב"ד מגנצא, כל גדולי זמנו פנו אליו בשאלותיהם, כי שכלו הי' חד כסכין, היה עמוד ההוראה, ועוצם גדלו בתורה היה להפליא, גם היה בקי בחכמות השיעורים, חשבונות עברונות ותכונות, חסיד ובעל מקובל נורא, במקום גדולתו ענותנותו, עניו כהלל ובעל מדות נשגבות, אביו חורגו היה הג"ר טובי' הכהן בעל מעשה טובי'. בשנת ת"ל בא לאביו הגאון לווירמייזא בשנת ת"נ קבע דירתו בפראנקפורט, שגם הוא מגולה לגולה, אחר שנחרבה עיר ווירמייזא והסביבה, והיה ישראל נתונים אז בצרה גדולה, עבר כוס התרעלה ר"ל גם עליו ועל אביו, שהי' בסכנת מות, בפרנקפורט הוציא לאור ס' שו"ת חוט השני מזקנו ואביו וקצת תשו' מעצמו, וכן את ספרו הנכבד שו"ת חות יאיר, ושם כתב בהקדמה שגם חיבר ס' עץ חיים, הכולל ט' חיבורים, וס' מקור חיים על שו"ע או"ח, גם עשה הגהות על הרי"ף, וחיבר ספר מר קשישא כללי ש"ס ופוסקים, ספר על מורה נבוכים מהרמב"ם, ספר מטה אהרן השגות על ס' הג"ר אהרן תאומים אב"ד קראק,א ועוד שאר ספרים שנשארו בכתי"ק, בסוף ימיו היה אב"ד ווירמייזא. בהסכמות שבס' שו"ת חות יאיר, גדולי ישראל כהשלה"ק, ר' אהרן תאומים, ר' גרשון אשכנזי, ר' זיסקינד מפוזנא ר' שמשון מוויען, כותבים על בעל שו"ת חות יאיר דברים נפלאים ולא יספיקו לגמור את ההלל על אדם הגדול בענקים זה והגאון האדיר ר' דוד אָפענהיים אב"ד פראג כתב עליו דנהירין ליה שבילי דשמעתתא, ושבילי דנהר דיעה ובינה ותבונה, יורד לשיתין נוקב ויורד לעומק הלכה, חד חד נחית עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרי' וכו', בסוף ספרו זה, הביא גם הקדמתו על ספרו עץ חיים למקור חיים, והקדמת אביו על ספרו שמן המאור. הוא היה בעל לשון ומליץ ופייטן נפלא על מצבתו חרות היה בתורה ובחכמה כעקביא, אשר עליו העזרה ננעלת, וביום א' טבת תס"ב, ע"ד לימי חייו. - הוא היום שהגלה יכני' מלך יהודא, והיום שנלקחה אסתר לבית אחשורוש, והיום שישבו עזרא וראשי בני ישראל, על נושאי נשים נכריות, כדי להבדילן, והיום ששבו בני פרעוש שנית ולא היה בו מעמד (תענית כ"ו) והוא היום שתפס מלך פרס בשנת ד"א קל"ד את הקדושים אמימר בר מר ינוקא, ורב משרשי', והונא ראש הגולה ועמם נערי בני ישראל ורצה מלך פרס בע"כ להוציאם מן הכלל ח"ו (הראב"ד בס' הקבלה ונזכר הענין קצת באגרת ר' שרירא גאון ח"ג פ"ד, ועיין ח"י טבת בס"ד) והוא היום שפסק המגפה בפראג שמתו מר"ח תמוז תע"ג עד ר"ח טבת תע"ד ג' אלפים ותמ"א נפשות מישראל ר"ל - ביום הזה נפטר הגאון בעל חות יאיר ז"ל זיעועכי"א:

<חלק הדרוש - להשלמה>

רלט[עריכה]

רלט] מור"ר רפאל מסעוד אלפאסי ז"ל אב"ד תוניס גאון מובהק ואמתי, ממנו ומשני בניו הגאונים מהר"ש (עיין ט"ו תמוז בהשמטות) ומהר"ח (עיין ח"י אדר) נדפס ס' משחא דרבותא ע"ס ד' טורים, ונפטר א' טבת תקל"ה לפ"ק זיעועכי"א:

רמ[עריכה]

רמ] מור"ר צבי ז"ל מפרעמישלאַן מגזע הבעש"ט הקדוש, חתנו של הרהק"ר מאיר מפרעמישלאַני ז"ל, גדול בתורה וחסידות, נפטר באבי ימיו שנה ומחצה אחר חתונתו, א' טבת תרט"ז לפ"ק זיעועכי"א:

רמא[עריכה]

רמא] מור"ר גרשון אב"ד קראשניעוויץ ז"ל נולד י"ז סיון תקצ"ג לאביו הג"ר אהרן אב"ד קויל בעל בית אהרן (עיין ז' אלול) בתחילה הי' אב"ד בסלאשין, ואח"כ בקראשניעוויץ, היה גדול בתורה, מתנהג בחסידות וטהרה, היה מחסידי הגה"ק בעל שפת אמת מגור והגהקר"א מטשעכאנאוו, בנו הג"ר שלמה ממלא מקומו, ונפטר הגר"ג א' טבת תרס"א לפ"ק זיעועכי"א:

רמב[עריכה]

רמב][1] מור"ר חיים ז"ל לערמאַן מקראשוויטץ, אחי הג"ר אברהם יוזפא בעל חידושי ושו"ת איבר"א אב"ד וויסקיט, והג"ר ישראל אב"ד קאָסוב והג"ר אלי' ז"ל, ד' גדולי ישראל אלו היו בני הגהק"ר אלי' אב"ד וויסקיט בעל אזור אלי' ז"ל (עיין כ"ה סיון אות קל"ט וגם בהשמטות ומלואים שם) מגזע רבותינו הב"ח טו"ז ושלה"ק. הגרח"ל ז"ל היה גאון וקדוש מופת הדור והדרו, אור טמיר ונעלם כל רז לא אניס ליה, מתלמידי קאָצק ופרשיסחא, היה מפורסם בשם האדמו"ר מדאברין פלאצק ולבסוף ימיו בקראשנעוויץ, חיבר הרבה חיבורים בשם נתיבות חיים, משנת חיים, פרי חיים ועוד שספ"ק, עלה לשמים א' טבת תרע"א לפ"ק זיעועכי"א:

אמר הגהקרח"ל מקראשוויץ ז"ל (מובא בס' שיח שרפי קדש) ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ר"ל השם הקדוש בקרבי. עכ"ל.

ונ"ל להוסיף על דברי קדשו דהנגינה על ויגש אליו יהודה קדמא ואזלא רביע, ועל תיבות ידבר נא עבדך דבר פשטא מהפך פשטא, רצה לומר ויגש אליו יהודא וקדם ואזל לאמר שידע שבשמו יהודה יש בו רביע השם הוי' בן ד' אותיות, שהוא שם רחמים וחנון, לכן אומר לך בלשון תחנונים ידבר נא עבדךָ וכו' ומצד אחר הוא מהפך פשטא היפוך הפשוט שמי שיש בו שם הקודש שמורה על המלכות שידבר בלשון תחנונים "נא" ו"עבדך" ו"אל יחר אפך" אבל הזהר בשמי שבו שם ה' מאד כי כמוךָ כפרעה, "כמוך" בגמטרי' פ"ו כשם "אלקים" שלא יהפך הרחמים לדין, ותענש כמו שנענש פרעה:

עוד שם בשם הרהקרח"ל >>> <להשלים>

רמג[עריכה]

רמג] מור"ר מאיר ז"ל שוואַרץ אב"ד שקלוב חתן הג"ר יהושע הלוי איש האָרוויץ אב"ד שקלוב (עיין ה' אדר) בהגרצ"ה משקלוב, הגרמ"ש היה גאון מפורסם ונח נפשי' א' טבת תרפ"ה לפ"ק זיעועכי"א:



שולי הגליון


  1. במקור נדפס פעמיים אות רמא ולא נדפסה אות רמב.
·
מעבר לתחילת הדף