מליץ יושר/יז: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "סימן י"ז '''בסוגיא''' דמתוך ביצה דף י"ב הקשה הגאון הנ"ל על רבה דאמר דלמא בעי...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
סימן י"ז | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''סימן י"ז''' | |||
'''בסוגיא''' דמתוך [[בבלי/ביצה/יב/א| ביצה דף י"ב]] הקשה הגאון הנ"ל על רבה דאמר דלמא בעירוב והוצאה פליגא איך לא ידע מתניתין [[משנה/ביצה/ב |בפ"ב]] דקתני ב"ש אומר לא יחם אדם חמין לרגליו אא"כ ראוי לשתיה וב"ה מתירין עושה אדם מדורה להתחמם כנגדו, וכתב [[רשב"א/ביצה/כא/ב |הרשב"א]] ור"ן וטעמא דב"ה משום מתוך וא"כ מוכח בהדיא דב"ה אית להו מתוך, וצ"ע. | '''בסוגיא''' דמתוך [[בבלי/ביצה/יב/א| ביצה דף י"ב]] הקשה הגאון הנ"ל על רבה דאמר דלמא בעירוב והוצאה פליגא איך לא ידע מתניתין [[משנה/ביצה/ב|בפ"ב]] דקתני ב"ש אומר לא יחם אדם חמין לרגליו אא"כ ראוי לשתיה וב"ה מתירין עושה אדם מדורה להתחמם כנגדו, וכתב [[רשב"א/ביצה/כא/ב|הרשב"א]] ור"ן וטעמא דב"ה משום מתוך וא"כ מוכח בהדיא דב"ה אית להו מתוך, וצ"ע. | ||
ונ"ל דרבה סובר דבזה פליגי ב"ה וב"ש אי הבערה מותר ביו"ט דכתיב ביום השבת למיעוטי וכו' וב"ש סובר ביום השבת למיעוטי חילוק מלאכות בשבת ולא ביו"ט ובזה יישבתי בעזה"י קושיית בעל ישועת יעקב באו"ח סימן תמ"ו ס"ק ב' שהקשה לרבא [[בבלי/ביצה/ח/ב |דס"ל]] יו"ט עשה ול"ת ולמה [[בבלי/שבת/כד/ב |הוצרך לומר]] משום דכתיב לבדו דילמא רבא סב"ל הבערה ללאו יצאת אין בזה רק איסור לאו ולא הוי בכלל עשה דשבתון שאינו בכלל לא תעשה בו מלאכה, ועש"ה זה אינו [[תוספות/שבת/כד/ב |דתוס']] יוכל לסבור דלא כרש"י [[רש"י/מכות/כא/ב |במכות דף כ"א]] רק טעמא דרבא יש חילוק מלאכות בשבת ולא ביו"ט דסובר הבערה לחלק יוצאת וכתיב ביום השבת חילוק מלאכות אבל לא ביו"ט וכ"כ הצל"ח ובתשובות שמן רוקח חלק או"ח סימן י"ט ושפיר הקשו תוס' ודוק בס"ד. | ונ"ל דרבה סובר דבזה פליגי ב"ה וב"ש אי הבערה מותר ביו"ט דכתיב ביום השבת למיעוטי וכו' וב"ש סובר ביום השבת למיעוטי חילוק מלאכות בשבת ולא ביו"ט ובזה יישבתי בעזה"י קושיית בעל ישועת יעקב באו"ח סימן תמ"ו ס"ק ב' שהקשה לרבא [[בבלי/ביצה/ח/ב|דס"ל]] יו"ט עשה ול"ת ולמה [[בבלי/שבת/כד/ב|הוצרך לומר]] משום דכתיב לבדו דילמא רבא סב"ל הבערה ללאו יצאת אין בזה רק איסור לאו ולא הוי בכלל עשה דשבתון שאינו בכלל לא תעשה בו מלאכה, ועש"ה זה אינו [[תוספות/שבת/כד/ב|דתוס']] יוכל לסבור דלא כרש"י [[רש"י/מכות/כא/ב|במכות דף כ"א]] רק טעמא דרבא יש חילוק מלאכות בשבת ולא ביו"ט דסובר הבערה לחלק יוצאת וכתיב ביום השבת חילוק מלאכות אבל לא ביו"ט וכ"כ הצל"ח ובתשובות שמן רוקח חלק או"ח סימן י"ט ושפיר הקשו תוס' ודוק בס"ד. | ||
'''ומ"ש''' הגאון מהר"ם ברבי דרבא סובר מטעם מתוך הארכתי בעזה"י בחידושי ביצה בארוכה מרבא [[בבלי/פסחים/ה/א |פסחים דף ה]] שאמר ש"מ מדרבי עקיבא תלת ש"מ דלא אמרינן מתוך משמע דרבא לאו סובר מטעם מתוך והיינו לפי גירסת [[תוספות/פסחים/ה/ב |התוס']] מתוך אבל לפי גירסת לפנינו '''הואיל''' והותר הבערה וכתבתי הרבה בחידושי ביצה ואכ"מ. | '''ומ"ש''' הגאון מהר"ם ברבי דרבא סובר מטעם מתוך הארכתי בעזה"י בחידושי ביצה בארוכה מרבא [[בבלי/פסחים/ה/א|פסחים דף ה]] שאמר ש"מ מדרבי עקיבא תלת ש"מ דלא אמרינן מתוך משמע דרבא לאו סובר מטעם מתוך והיינו לפי גירסת [[תוספות/פסחים/ה/ב|התוס']] מתוך אבל לפי גירסת לפנינו '''הואיל''' והותר הבערה וכתבתי הרבה בחידושי ביצה ואכ"מ. | ||
'''אמנם''' בדרך גררא מ"ש להקשות בעל ברוך טעם בדין עשה שדחי לא תעשה על סוגיא [[בבלי/פסחים/פג/א |דפסחים דף פ"ג]] על מתניתין דעצמות וגידין ונותר ישרפו ואמאי נימא יבא עשה וידחה לא תעשה, והקשה הגאון בעל ברוך טעם דלמא משום טילטול אסור כמ"ש מג"א גבי חמץ [[מגן_אברהם/אורח_חיים/תמו |בסימן תמ"ו]] ע"ש שהאריך בקושיא זו. | '''אמנם''' בדרך גררא מ"ש להקשות בעל ברוך טעם בדין עשה שדחי לא תעשה על סוגיא [[בבלי/פסחים/פג/א|דפסחים דף פ"ג]] על מתניתין דעצמות וגידין ונותר ישרפו ואמאי נימא יבא עשה וידחה לא תעשה, והקשה הגאון בעל ברוך טעם דלמא משום טילטול אסור כמ"ש מג"א גבי חמץ [[מגן_אברהם/אורח_חיים/תמו|בסימן תמ"ו]] ע"ש שהאריך בקושיא זו. | ||
'''ונ"ל''' עפ"י מה שהקשה הפליתי בסוגיא הנ"ל אמאי לא פריך הש"ס על הרישא רק על סיפא שאין דוחין שבת ויו"ט ונ"ל דחדא מתורצת בחברתה על הרישא יוכל לומר כתירוץ הגאון משום טלטול אסור אבל בסיפא דקתני אין דוחין שהוא מדאורייתא כמ"ש הצל"ח בביצה לשון שאין דוחין משמע מדאורייתא דומיא דשבת שאין דוחין מדאורייתא ודוק בס"ד. | '''ונ"ל''' עפ"י מה שהקשה הפליתי בסוגיא הנ"ל אמאי לא פריך הש"ס על הרישא רק על סיפא שאין דוחין שבת ויו"ט ונ"ל דחדא מתורצת בחברתה על הרישא יוכל לומר כתירוץ הגאון משום טלטול אסור אבל בסיפא דקתני אין דוחין שהוא מדאורייתא כמ"ש הצל"ח בביצה לשון שאין דוחין משמע מדאורייתא דומיא דשבת שאין דוחין מדאורייתא ודוק בס"ד. | ||
'''ועל''' דרך פשוט יש לתרץ קושיית מהר"ם הנ"ל דהנה [[תוספות/ביצה/כא/ב |תוס' סובר]] לאו משום מתוך מתיר ב"ה רק משום הנאות הגוף דהוי כמו אוכל נפש דשרי אבל הר"ן ורשב"א דוחקא ליה סברת התוס' כיוון דקיי"ל מתוך ניחא להם לפרש מטעם מתוך ולא כסברת התוס' משום הנאת הגוף שרי ב"ה, ולק"מ קושיית הגאון מהר"ם ברבי וזו סברא נכונה לכאורה בס"ד והוא פשוט בס"ד. | '''ועל''' דרך פשוט יש לתרץ קושיית מהר"ם הנ"ל דהנה [[תוספות/ביצה/כא/ב|תוס' סובר]] לאו משום מתוך מתיר ב"ה רק משום הנאות הגוף דהוי כמו אוכל נפש דשרי אבל הר"ן ורשב"א דוחקא ליה סברת התוס' כיוון דקיי"ל מתוך ניחא להם לפרש מטעם מתוך ולא כסברת התוס' משום הנאת הגוף שרי ב"ה, ולק"מ קושיית הגאון מהר"ם ברבי וזו סברא נכונה לכאורה בס"ד והוא פשוט בס"ד. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
גרסה אחרונה מ־19:03, 28 באפריל 2022
|
< הקודם · הבא > |
סימן י"ז
בסוגיא דמתוך ביצה דף י"ב הקשה הגאון הנ"ל על רבה דאמר דלמא בעירוב והוצאה פליגא איך לא ידע מתניתין בפ"ב דקתני ב"ש אומר לא יחם אדם חמין לרגליו אא"כ ראוי לשתיה וב"ה מתירין עושה אדם מדורה להתחמם כנגדו, וכתב הרשב"א ור"ן וטעמא דב"ה משום מתוך וא"כ מוכח בהדיא דב"ה אית להו מתוך, וצ"ע. ונ"ל דרבה סובר דבזה פליגי ב"ה וב"ש אי הבערה מותר ביו"ט דכתיב ביום השבת למיעוטי וכו' וב"ש סובר ביום השבת למיעוטי חילוק מלאכות בשבת ולא ביו"ט ובזה יישבתי בעזה"י קושיית בעל ישועת יעקב באו"ח סימן תמ"ו ס"ק ב' שהקשה לרבא דס"ל יו"ט עשה ול"ת ולמה הוצרך לומר משום דכתיב לבדו דילמא רבא סב"ל הבערה ללאו יצאת אין בזה רק איסור לאו ולא הוי בכלל עשה דשבתון שאינו בכלל לא תעשה בו מלאכה, ועש"ה זה אינו דתוס' יוכל לסבור דלא כרש"י במכות דף כ"א רק טעמא דרבא יש חילוק מלאכות בשבת ולא ביו"ט דסובר הבערה לחלק יוצאת וכתיב ביום השבת חילוק מלאכות אבל לא ביו"ט וכ"כ הצל"ח ובתשובות שמן רוקח חלק או"ח סימן י"ט ושפיר הקשו תוס' ודוק בס"ד.
ומ"ש הגאון מהר"ם ברבי דרבא סובר מטעם מתוך הארכתי בעזה"י בחידושי ביצה בארוכה מרבא פסחים דף ה שאמר ש"מ מדרבי עקיבא תלת ש"מ דלא אמרינן מתוך משמע דרבא לאו סובר מטעם מתוך והיינו לפי גירסת התוס' מתוך אבל לפי גירסת לפנינו הואיל והותר הבערה וכתבתי הרבה בחידושי ביצה ואכ"מ.
אמנם בדרך גררא מ"ש להקשות בעל ברוך טעם בדין עשה שדחי לא תעשה על סוגיא דפסחים דף פ"ג על מתניתין דעצמות וגידין ונותר ישרפו ואמאי נימא יבא עשה וידחה לא תעשה, והקשה הגאון בעל ברוך טעם דלמא משום טילטול אסור כמ"ש מג"א גבי חמץ בסימן תמ"ו ע"ש שהאריך בקושיא זו.
ונ"ל עפ"י מה שהקשה הפליתי בסוגיא הנ"ל אמאי לא פריך הש"ס על הרישא רק על סיפא שאין דוחין שבת ויו"ט ונ"ל דחדא מתורצת בחברתה על הרישא יוכל לומר כתירוץ הגאון משום טלטול אסור אבל בסיפא דקתני אין דוחין שהוא מדאורייתא כמ"ש הצל"ח בביצה לשון שאין דוחין משמע מדאורייתא דומיא דשבת שאין דוחין מדאורייתא ודוק בס"ד.
ועל דרך פשוט יש לתרץ קושיית מהר"ם הנ"ל דהנה תוס' סובר לאו משום מתוך מתיר ב"ה רק משום הנאות הגוף דהוי כמו אוכל נפש דשרי אבל הר"ן ורשב"א דוחקא ליה סברת התוס' כיוון דקיי"ל מתוך ניחא להם לפרש מטעם מתוך ולא כסברת התוס' משום הנאת הגוף שרי ב"ה, ולק"מ קושיית הגאון מהר"ם ברבי וזו סברא נכונה לכאורה בס"ד והוא פשוט בס"ד.