מלחמות הלוים/מכות/יב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:43, 28 בספטמבר 2022 מאת נאשער (שיחה | תרומות) (עוד למסכת מכות, ספר נדיר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
ריטב"א
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
גבורת ארי
מלחמות הלוים
מראה עינים השלם
הגהות וחידושים מהג"מ ברוך פרנקל תאומים
מראה כהן
גליון הש"ס
מהר"צ חיות
רש"ש
גליוני הש"ס
חשק שלמה

שינון הדף בר"ת


מלחמות הלוים TriangleArrow-Left.png מכות TriangleArrow-Left.png יב TriangleArrow-Left.png א

[שרו של רומי]. במכות פ' שני עין במהר"ש בחדושי אגדות לכך קראו למלכות רומי אדום לפי שמלך ראשון שלהם היה צפו בן אליפז בן עשו אבי אדום וכמו מלך הראשון כך שם כללי לכל מלכיהם כמו פרעה שם כללי לכל מלכי מצרים כן אדום ע"ש מלך הראשון נקרא עיין שם במהר"ש שהביא כן בשם ס' משמיע ישועה שחיבר הר"י אברבנאל ע"ש.

אבל מה שכתב שם בשמו שארם נקרא, ימחול על כבודו הרמה שטעה טעות גמור בזה כי בספר יוסיפון מבוא בפירוש שרומיים הם כתיים ולהם צפו מלך כנ"ל אבל לא לארם כי ארם הם עמלק ונקראים יוונים מלכות יון הרשעה שבימי חשמונאים בתחילת בית שני שמלך ק"פ שנה והם בארץ ארם עמלקים ונקראים יון גרעקין ועמלק בן בנו של עשו הוא עין בתורה בפירוש כן וארם ע"ש מקומם ומדינתם ועמלקים נקרא ע"ש אבי אביהם עמלק בן בנו של עשיו אבי אדום ובחנוכה בברכת הודאה אנו קוראין אותן מלכות יון הרשעה ויש להם רמז בדברי הימים בפסוק א' במלחמתם קורא אותם ארמים ופסוק ב' קרא אותן עמלקים כי עמלקים הם בארם כו' מדינת ארם מהם עצמם עמלקים מזרע עמלק כו':

אך קשה לי שהגמרא קורא ג"כ ארם למלכות כיתיים והם רומיים מאמרו במסכת שבועות ותאכל כל ארעא ותדושינה ותדיקנה זה ארם חייבת שטבעה יצא בכל עולם כולו וכוונתם וודאי על מלכות רומי וקראום ארם וכן אמרו במסכת חלק בסנהדרין עד שתתפשט מלכות ארם על ישראל תשעה חדשים. ואולי יש לומר מפני אימת מלכות קראו להם החכמים ארם בלשונם וכן האברבנאל שהביא מהר"ש אבל באמת אינם ארם רק כתיים ורמז עליהם בלעם בכתוב וציים מיד כתיים ע"ש. ונ"ל לפרש באמת ע"ש כי רומיים משלו בעולם ולקחו כל מלוכת יון הארמים ומשלו עליהם וגם הושיבו בם מלכיהם בעיר סטאמבול שהיתה מעיקרא ישבו שם קסרי יון הארמים ואח"כ לקחו הרומיים המלוכה וישבו קסרי רומי שם וכ"כ האברבנאל ובעל צמח דוד שקסרי רומי נקראים קסרי יון מטעם שישיבתם היתה בעיר סטאמבול שהיתה נקרא קודם קונסטנטינאפל עיר מלכות יון לכן נקרא גם הקסרי רומי שישבו שם אח"כ נקראים ג"כ קסרי יון כו' והיתה נק' רומי רבתא ואח"כ עזבו העיר זה ילקחו ישמעלים במלחמה והושיבו שם מלכיהם מלכי ישמעאל תוגריים עד היום הזה וקראו לעיר זה בלשון ישמעאל סטאמביל הרומיים הנהיגו ממלכתם בעיר רומי זעיא היא הידועה עתה באטלייא היושבת על נהר טבור בשפת הים כידוע ביוסיפון ובספר צמח דוד כנ"ל וא"כ ארם שאמרו בהגמ' כוונתם על רומי וכינו ארם על שמשלו שם וישבו מלכיהם שם ועיין בזהר קורא להם עיר רומי רבתא ורומי זוטרי נגד שני עיר המלוכה סטאמבול שישבו שם לפנים נגד רומי שבאטליא שישבו אח"כ והיא הזעירתא כו' נ"ל ברור ודוק:

(ויש ראיה) לדבריי מתרגום ירושלמי וצים מיד כתיים סיעין יסתחרון מרומאי ועוד איתא בתהילים פ' פסוק ט' כתב רש"י כתיים יע"ש ע"כ כמו שכתבתי ודוק היטב:

מעבר לתחילת הדף