עריכת הדף "
מיני תרגומא/שמות/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ל== '''פסוק למ"ד''' אם כופר וכו' תרגום אונקלוס '''אִם מָמוֹן''' קצת משמע דס"ל לאונקלוס כופרא ממונא הוא. אבל לפי מה שכתבתי כבר מסקנות הש"ס ב"ק דף מ'. דלכו"ע כופרא כפרה הוא אי אפשר לומר כך. ודע דז"ל הרמב"ן אם כופר יושת עליו בעבור היות הכופר כפרה כענין הקרבנות אם הוא אינו חפץ בה אין מכריחין אותו לבוא לב"ד לחייבו בכך ואפילו אם חייבוהו אין ממשכנין אותו בעבור זה אמר אם עכ"ל. הנה מה שכתב אין מכריחים אותו לבוא לב"ד לחייבו בכך לכאור' לאו דווקא וכמ"ש לעיל בפסוק כב' ועד כאן לא קמיבעיא ליה בב"ח דף מ'. אלא אי חייבי כופרין ממשכנין אותו או לא אבל שלא להביאהו לב"ד לא שמעינן אלא שכוון הרמב"ן שפיר כמ"ש תוס' בכריתות דף י"ב . [גבי שניים אומרים אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי דר' מאיר מחייב] ואם תאמר והאיך מחייב ר"מ והא אמר לא אכלתי ובע"כ לא חטאת כדאמר חייבי חטאות אין ממשכנין אותן וי"ל דהתם מיירי דאמר דלא ניחא ליה בכפרה אבל האי ניחא ליה בכפרה אלא שהוא סבור להיות פטור ממשכנין אותו וזה הוא שדקדק הרמב"ן לכתוב ואם הוא אינו חפץ [כלומר שאומר דלא ניחא ליה בכפרה] אין מכריחין אותו לבוא לב"ד דהא אפילו אם חייבוהו בב"ד לא יועילו אם הוא עומד על דיבורו ואןמר שאינו חפץ בכפרה דהא אין ממשכנין לכן אמר הכתוב אם כופר וגו' כלומר אם חפץ בכפרה. אכן אי קשיא הא קשיא לי במה שהחליט הרמב"ן דאין ממשכנין לחייבי כפרה ובסוגיא דב"ק דף מ'. לא איפשיטא [ואדרבא דמצד הספק להחמיר פסק הרמב"ם בפ"י מהלכות נזקי ממון דממשכנין אותו וכמבואר בלחם משנה ע"ש וצריך עיון גדול. ונכון לברר בזה הסוגיא ב"ק מ'. וזה תוארה בעא מיניה שור של שני שותפין כיצד משלמין כפר לישלם האי כפר שלם והאי כפר שלם פופר אחד אמר רחמנא ולא שני כופרין האי חצי כפר והאי חצי כפר כפר שלם אמר רחמנא ולא חצי כפר אדיתיב וקמעיין בה א"ל תנן חייבי ערכין ממשכנין אותן [גיזבר הקדש דכיון דלא לכפרה אתי משהי ליה רש"י] חייבי חטאות ואשמות אין ממשכנין אותן [דכיון דלכפורי חטאי' קמבעי לה לא משהי ליה רש"י] חייבי כופרין מאי כיון דכפרה הוא כחטאת ואשם דמו מיחמר חמיר עלוהי ולא בעי משכוניה או דילמא כיון דלחבריה הוא דבעי מיתב אליה ממונ אהוא ולא לגבוה אי נמי כיון דהוא לא חטא וממונא הוא דאזיק לא חמיר מילתא עליה ובעי משכוניה אמר ליה שבקן איסתגר בקמייתא [הוסגרתי ונאלמתי בראשונה רש"י] [ומה שיש לתמוה מסוגיא דהכא דמשמע להדיא דכל עיקר שממשכנין או לאו היינו במה שבא לכפרה חמירא ליה לאינשי ולא משהי ליה וצ"ע בהבנת תוס' דכריתות דף י"ב. שהעתקתי למעלה דמדבריהם משמע סתירה גמורה. והואיל שאין ענין זה הכרחי לדבר שאני עוסק פה אמרתי הרוצה ליטול את השם יטול ויעיין בחידושי בס"ד] והנה לכאורה איבא למידק טובא חדא דכשראה רב אחא ב"י דיתיב רב נחמן וקא מעיין בה אין זה מדרך נכון לשאול עוד בדבר שאין בו שייכות לענין הראשון וכבר נאמר על גדול החכמים [שבת דף ג':] כי קאי בהא מסכתא וכו'. ותו מה היה הכוונה של רב נחמן שהשיב לו אסתגר בקמייתא הלא גם בבתרייתא דהיינו על האלה השנייה ג"כ לא היה יוגע מה להשיב ולמה זה דוקא בקמייתא ואם כ היאמר אסתגר בקמייתא נאלמתי בראשונה כלומר על הראשונה אני מצטער שלא ידעתי ואתה בא להוסיף כשאלות קשה דא"כ הוה ליה לר"נ לומר מיד [כשפתח רב אחא ב"י את פיו לומר ולשאול ממנו השאלה השנייה תנן חייבי וכ'] אסתגר בזה ולמה המתין בזה עד שסיים שאלתו השנייה: וכדי לבוא על המובן דעת שני החכמים השלמים להודיע לבני האדם גבורות רמיזות ת"ח ורב אחא בר יעקב ששיבחו רבא לרב נחמן דאדם גדול הוא בא בשאלה השנייה שמישך שייכא ודבוקה לשאלה הראשונה דאי לאו השנייה לא מיתקיימא הראשונה. ואעירך הערה קטנה דרש"י כתב אם כופר יושת עליו אם זה אינו תלוי והרי הוא כמו אם כסף תלוה לשון אשר זהו משפטו שישיתו עליו ב"ד כופר עכ"ל. והמזרחי הקשה דא"כ ר' ישמעאל דאמר [במכילתא והביאו רש"י סוף פרשת יתרו גבי ואם מזבח אבנים וכו'] כל אם ואם שבתורה רשות חוץ משלשה וכו' ולמה לא חשב ר' ישמעאל גם אם כופר יושת עליו וע"ש שנכנס לתרץ בדוחק. אמנם הרמב"ן מכח קושית המזרחי ממאן בפירוש רש"י ולפיכך לבאר מלת אם [שהוא בכל התורה תלוי ולא בחיוב ההחלטיי] כתב בעבור היות הכופר וכו' וסיים בעבור זה אמר אם, כלומר מעכשיו אם זה תלוי כמו בכל התורה [חוץ משלשה] והנה כשראה רב אחא בר יעקב לר"נ דיתיב וקא מעיין בה עלה על דעתו אולי יפתח פיו בחכמה להוכיח דבאופן זה ר"ל שור של שני שותפין מצד שאמרה תורה כפר אחד ולא שניים וגם כפר שלם אמר רחמנא ולא חצי כופר ולכך פטורין לגמרי וראיה על זה דהא כתיב אם כופר וכל אם תלוי הוא. אם כן מוכרחין אנו לומר דמשכחינן אופן אחד שאין בו דין כופר [ושפיר כתיב אם תלוי הוא] והיכי דמי כגון שור של שני שותפין ולכן הפליא לעשות ואמר ליה תנן חייבי ערכין וכו' חייבי כופרין מאי כיון דכפרה הוא לא בעי משכוני הוכו'. נמצא מצינו לומר דאם תלוי הוא על דרך שכתב הרמב"ן "ואפילו אם חייבוהו אין ממשכנין אותו בעבור זה אמר אם" וגם השאלה השנייה לא היה כח ביד רב אחא בר יעקב לפשוט לעצמו די"ל דאם הוא תלוי על אופן שור של שני שותפין] וכעין וממין הטענה השיב לו רב נחמן דלדידי פשיטא לי דאין ממשכנין לחייבי כפרה [ןכמו שפסק הרמב"ן] מקרא אם כופר לשון אם מורה לזה וכדאמרן. ואסתגר כלומר נאלמתי בקמייתא דוקא כיצד משלמין וכו'. ומדוייק מלת בקמייתא היטיב. ומעתה מחסה ומגן, לדברי הרמב"ן שיעלו כהוגן: {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף