מחצית השקל/אורח חיים/רטו

מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רטו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) ס"ק א אחר יהללוך לפי שאסור כו' ר"ל אע"ג דבעי' דוקא אחר שתי ברכות סמוכו' דיהללוך סמוכה לברכ' שלפני הלל וישתבח סמוכ' לברוך שאמר ואף על גב דמפסיקים בין שתי הברכו' באמירת הלל ופסוקי דזמרה מ"מ מקרי סמוכו' דהא אסור להפסיק ביניהם בדיבור משא"כ ברכת פירות אע"ג דאיכא ג"כ שתי ברכות א' לפניה וא' לאחריה מ"מ כיון דרשאי להפסיק בין ברכ' ראשונ' לאחרונה בדיבור לא מקרי סמיכות:

וברכת התור' כו' אע"ג דאיכא ברכ' לפניה ולאחריה והוי סמוכ' ולכתחל' אין לו להפסיק בין ברכה א' לברכה אחרונ' אע"ג דאם הפסיק ושח לא הוי הפסק כמ"ש לעיל סי' ק"מ סעיף ב' היינו דוקא בדיעבד ע"ש בטור:

(ב) (ס"ק ב) בבהמ"ז כו' לברכת דרבנן. דהטוב ומטיב קי"ל דהוא דרבנן:

(ג) (ס"ק ג') או כותי כו' היינו קודם הגזירה. ר"ל קודם שגזרו עליהם שיהיה דינם כגוים גמורים כדאית' בחולין דף ו' ע"א ומשמע בב"י דאחר הגזיר' גרועים מגוים. דאם שמע ברכ' מגוי עונים אחריו אמן וכדאית' בירוש' ועיין בלח"מ פ"א מה' ברכות:

דלא כירושלמי משום דבגמ' דידן לא הוזכר כלל לענות אחר הגוי ולא הזכיר אלא כותי במשנ'. א"כ גם פשטות המשנה משמע דוקא כותים (היינו קודם הגזיר') ובגמ' דילן ג"כ לא הוזכר לענות אחר גוי וא"א דגם ש"ס דילן סובר דעונים אחר גוי ה"ל לפרש כיון דפשטא דמתני' לא משמע כן אע"כ צ"ל דהש"ס חולק על הירוש':

וזהו דעת הר"ב בהג"ה וא"כ מ"ש בהג"ה דעונים אמן אחר עובדי כוכבים אם שמע כל הברכ' ה"ה כותי אלא י"ל דנקט עובדי ככבים לרבותא דל"ל דס"ל כמ"ש הרב"י בספרו ב"י דמשמע דס"ל דכותי גרע מעובדי ככבים ואע"ג דבכותי אין עונים בגוי עונים וא"כ הא דפסק רמ"א דעונים אחר גוי היינו משום דפסק כהירושלמי א"כ תקשי למה אמר רמ"א בגוי אם שמע כל הברכ' הא בירוש' מוכח דגוי עדיף מכותי (קודם הגזירה) ואפי' לא שמע כל הברכ' עונים אחריו וכן הקשה הב"ח ע"ש א"ו דס"ל כמ"ש בכ"מ דבין גוי ובין כותי בעי' שישמע כל הברכ' וצ"ל דס"ל דלא קי"ל כהירושלמי מדלא הוזכר בש"ס דילן דעדיף מכותי אבל מסברא ס"ל דלא גרע מכותי ובכותי תנן דאם שמע כל הברכ' עונים וא"כ ה"ה בעובדי ככבים:

(ד) (ס"ק ד) כל הברכה כו' וכמ"ש סי' קנ"ו כצ"ל וע"ש במ"א ובמ"ש שם:

(ה) (ס"ק ה) שמותר כו' אבל כו' וכ"מ כו' להרמב"ם כו' ובתוס' ר"פ הרואה. ר"ל דתנן הרוא' מקום שנעש' בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה וכ' התוס' וז"ל פירש"י דכל הני ברכות צריכים להזכרת שם ומלכות בא"י אמ"ה כו' עכ"ל. וכ"כ הרמב"ם בפי' המשנה וא"כ תקשי על רבי המסדר המשנה למה לא הזכיר בכל הני ברכות שם ומלכו' ונתן מקום לטעות אע"כ דבשע' למודו אסור לגדול להזכיר השם ולכן גם רבי שסדר המשניות לגורסן לא הזכיר שלא יבואו להזכיר השם בשעת למודו:

(ו) (ס"ק ו' ) כנשבע כו' דקרא כו' ר"ל דאמרינן בברכות דף ל"ג סוף ע"א ר"י ור"ל דאמרי תרווייהו כל המברך ברכ' שאינה צריכה עובר משום לא תשא. בתמורה דף ד' כו' אך שם משמע דליכא ל"ת בדבר אלא עשה דכתיב את ה' אלהיך תירא. ועיין ברמב"ם סוף הלכות שבועות:

והתו' בד"ה שם מפרשים דהאי דתמור' מיירי בלא ברכה אבל ברכ' שא"צ כיון שעכ"פ הזכיר השם דרך סיפור שבחו ית' אין בו איסור תורה:

ועסי' י"ז דמה"ט כתבו התוס' דמותרים הנשים לברך על מצות עשה שהזמן גרמא אף שפטורות:

אמרינן ביומא כו' דתנן התם כה"ג ביה"כ היה קורא בס"ת פ' אחרי מות וגולל עד פ' אמור וקורא שם פרשת היום וליכא בזה משום טרחא כיון דאמור ואחרי סמוכים ובכדי שמתרגם המתרגם יש זמן לגלול עד אמור אבל בפ' פנחס במוספי היום היה ג"כ צריך לקרות והוא רחוק יותר מכדי שמתרגם המתרגם הפסוק ואיכא טרחא דציבור' לכן קורא פ' פנחס בעל פה אע"ג דקי"ל דברים שבכתב א"א רשאי לאמרן בע"פ מ"מ הותר' משום טרחא דציבורא וע"ז פריך למה הותר לו לקרות בע"פ ונייתי ס"ת אחריני שתהא מגוללת מאתמול עד פ' פנחס:

יצטרך לברך שנית. וע"ל סי' קמ"ג:

דדוקא בברכת התורה כו' משום כ"ה. וא"כ אין חיובה של הברכה חיוב גמור ולכן די לפורטה בפ"א ולא לגרום עוד ברכה משא"כ ברכות אחרות דהם חיוב גמור. וקשה דהא בגמ' ביה"כ כו' ר"ל גמרא דיומ' דף ע' הנ"ל:

ואף דלא קי"ל הכי היינו בשעת הדחק וכדאיתא סי' רצ"א סעיף ג':

שלא הביא כל הפירות לפניו בבת אחת כדי שלא לפטרן בברכ' א' וניהו דאם הם כבר לפניו אסור לסלקן כדי להוסיף ברכ' אבל לצוות שלא להביאו לפניו בבת אחת הותר בשבת וה"ה דמותר לצוות שלא להביאן תוך הסעודה:

ומיהו אף בחול אם אין חפץ כו' ר"ל שאין דעתו משום להוסיף ברכה אלא שאין חפץ כו':

ובכ"ה כו' דאפילו מצוה כו' אם דעתו כדי להוסיף ברכה: .


מעבר לתחילת הדף
· הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.