מחצית השקל/אורח חיים/סה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־21:28, 20 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png סה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) (ס"ק א) אפי' כו' משמע דס"ל אפי' שלא מחמת אונס כו' אפי' בברכות דק"ש כו' דאיכ' תרתי לקולא קולת רמ"א כיון דלא הוי מחמת אונס וקול' הרב ב"י כיון דהוי בברכות דק"ש ולא בתפלה אפ"ה לכתחלה אסור להפסיק. אולם דבריו צריכים מיתוק דבברכות דף כ"ב ע"א איתא ת"ר היה עומד בתפלה ומי רגלים שותתים על ברכיו פוסק עד שיכלו המים וחוזר ומתפלל להיכן חוזר. ומסיק ר"א דכ"ע אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש וכתב הרי"ף מדאמר ר"י בר"ה שמע ט' תקיעות בט' שעות ביום יצא אלמא ס"ל אפי' שהה כדי לגמור את כולה אינו חוזר לראש וה"ה בק"ש ודוק' בתפלה דחמיר' אמרינן אי שהה לגמור את כולה חוזר לראש אבל התוס' כתבו לחלק דודאי ק"ש ותפלה ותקיעה שוין דודאי היכא דהפסיק שלא מחמת אונס אפי' שהה כדי לגמור כולה אינו חוזר אלא למקום שפסק אבל אי פסק מחמת אונס כגון שהי' מים שותתים על ברכיו דהוי גברא דחוי' שלא היה יכול להתפלל אז כה"ג אי שהה כדי לגמור כולה חוזר לראש ופסק הרב"י כדעת הרי"ף. ורמ"א הביא דעת התו' והרא"ש אלא שהתו' בר"ה דף ל"ד ע"ב ד"ה לדידי כו' ס"ל דהם סוגיות חלוקות ואין מחלקים בין אונס לרצון או בין ק"ש ותקיעות ותפלה. וכ' תחלה והיה נראה דקי"ל כר' יוחנן דס"ל בתקיע' וה"ה בתפל' דאפילו שהה כדי לגמור כולה אינו חוזר לראש: וסיימו ומיהו כיון דר' אבהו פליג הוי קצת נראה לפסוק כמותו (דבשה' כדי לגמור כולה חוזר לראש) דהוא בתראה כו' ואח"ז כתבו וקשה הדבר מאוד שהצבור ממתינים כו' וא"כ צ"ב מאי ראיה מייתי מ"א דלכתחלה אסור אפי' שלא מחמת אונס ובברכות ק"ש מדברי התוס' הא התו' דר"ה לשיטתייהו שם דלא מחלקי' בין ק"ש לתפלה ובין אונס לרצון וצ"ל דודאי אי היה ברור להתו' דר"ה דקיי"ל כר"א בשהה כדי לגמור כולה חוזר לראש שפיר כתבו קשה הדבר מאוד כו' אבל כיון דרפי מרפי' בידי התו' אדרב' תחלה כתבו דנראה דהלכה כר"י דאפילו שהה כדי לגמור כולה אינו חוזר לראש אלא שאח"ז כ' כיון דר"א פליג הוי קצת נראה לפסוק כמותו כו' ע"ז לא יפול לו' קשה הדבר מאוד כו' אדרבה כיצד קושיא זו יש להוכיח מן המנהג דקי"ל כר"י כמ"ש תחלה דאפי' שהה כדי לגמור כולה אינו חוזר לראש אע"כ צ"ל דס"ל דאפי' קיי"ל דאינו חוזר לראש אפ"ה לכתחלה אסור. ומזה יליף מ"א לדידן דקי"ל כהרי"ף בק"ש דאינו חוזר לראש ולהתו' ורא"ש ורמ"א אי שהה שלא מחמת אונס ניהו דדיעבד אינו חוזר לראש מ"מ לכתחלה אסור:

מהיכי דקאי כו' ר"ל אפי' עומד באמצע ברכה אפ"ה משערין מראש הברכה לסופ':

(ב) (ס"ק ב) וי"א דאם כו' משמע כו' דאפי' באונס לסטים כולי מדסתמו וכתבו סתם אונס:

ובב"י סי' ק"ד כתב דלהראב"ד כו' אהא דאי' התם דבתפלה פוסק משום עקרב או שור וכה"ג. וכשחוזר כ' הרב"י בשם הרשב"א שכתב לפמ"ש הרי"ף דבתפלה אי שהה כדי לגמור כול' חוזר לראש ה"ה הכא אי שהה כדי לגמור כולה חוזר לראש אבל לפמ"ש הראב"ד דבתפלה נמי אינו חוזר לראש אלא בגברא דחויא כההיא דמים שותתין על ברכיו ה"נ כיון דלאו גברא דחויא הוא אינו חוזר אלא למקום שפסק כו' עכ"ל. והוי קשיא למ"א למה כ' דבסי' ק"ד לא הוי גברא דחויא הא נדחה מחמת עקרב או כדומה לכן הוה ס"ל למ"א דרשב"א וראב"ד מפרשים דוק' במים שותתין על ברכיו מקרי גברא דהוא פשע דה"ל להשתין קודם התפלה וכן אי אין המקום נקי ה"ל לבדוק וזה לא שייך בהאי דסי' ק"ד. לכן כ' דבסי' ק"ד לא הוי גברא דחויא ואינו חוזר לראש. וא"כ ה"ה אונס לסטים לא הוי אונס כיון דהוא לא פשע לא הוי גברא דחויא וזה כדעת הב"ח: אבל לפמ"ש התו' שם דגבר' דחויא היינו שאינו יכול להתפלל כשהמים שותתים ע"ב ולא משום שפשע א"כ ה"ה אונס לסטים דגם מחמת לסטים א"י להתפלל ומה לי אם המניעה מצד שתיתת מי רגלים או מצד לסטים היינו כדעת רמ"מ: אח"כ ראיתי בחידושי רשב"א (בדף כו) שמפ' (בשם הראב"ד) גברא דחויא כו' וא"כ ס"ל כפי' התו' בגברא דחויא אפי' לא פשע מקרי גברא דחויא ואפ"ה כת' בשם הראב"ד דבעקרב ושור וכה"ג לא מקרי גברא דחויא ע"כ צ"ל דס"ל נהי דלא בעי' שפשע מ"מ לא מקרי גבר' דחויא אלא כשהאונס בא מחמת הקור' כהאי דשתית' מי רגלים. משא"כ האי דעקרב דאין האונס בא מחמת הקורא לא מקרי גברא דחוי' וא"כ אפי' לשיטת התו' דס"ל אפי' לא פשע מקרי גברא דחוי' מ"מ יש לו' דמודים לרשב"א וב"ח דלסטים לא מקרי גברא דחויא כיון דאין האונס מחמת הקורא וא"כ א"צ לחזור לראש. וא"כ אין לרמ"מ מהפוסקים הראשונים מי דס"ל להדיא כוותי' כיון די"ל דגם התו' ס"ל כהב"ח לכן נסתפק מ"א למעש' ועי"ז כ' ונ"ל דבתפל' כו':

(ג) (ס"ק ג) שקורין כו' כגון תהלה לדוד וה"ה עלינו לשבח:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.