עריכת הדף "
מזרחי/שמות/לד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כו == '''ראשי' בכורי אדמתך משבעת המינין האמורין בשבח ארצך ארץ חטה ושעורה וגו'. ''' מהכא משמע שממלת אדמתך הוא דקא דייק כאילו אמר משבח אדמתך דאי מג"ש דארץ ארץ הא לא כתיבא הכא אלא אדמתך ואלו בפרשת והיה כי תבא כתב אין כל הפירות חייבין בבכורים אלא ז' המינין בלבד נאמר כאן ארץ ונאמר להלן ארץ חטה ושעורה מה להלן מז' המינין שנשתבחה בהן א"י אף כאן משבח א"י אלמא מג"ש דארץ הוא דמפיק לה. ושמא י"ל זו היא אדמתך זו היא ארצך כדתניא בת"כ ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה מה שיבה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע אף ביאה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע אי נמי משום דנפקא לן מג"ש דארץ ארץ שאין הבכורים נוהגים אלא בז' המינים בלבד הוצרך לפרש פה דבכורי אדמתך בשבח אדמתך שהם הז' מינים בלבד קמיירי ולא בכל פרי אדמתך. אבל בספרי שנו מראשית כל פרי האדמה יכול כל פירות האילן יהו חייבים בבכורים ת"ל מראשית ולא כל ראשית ועדיין איני יודע אי זה מין פטור ואי זה מין חייב הריני דן נאמר הכא בכורי צבור והכא בכורי יחיד מה בכורי צבור מז' המינים אף בכורי יחיד מז' המינים אי מה להלן חטים ושעורי' אף כאן חטים ושעורים מניין לרבו' שאר מינין ת"ל בכורי אדמתך רבה אחר שרבה הכתוב ומעט אין עליך לדון אלא בדין הראשון נאמר הכא בכורי צבור ונאמר הכא בכורי יחיד מה בכורי צבור האמורין להלן מז' המינים האמורין בשבח הארץ אף בכורי יחיד האמורין כאן מז' מינים האמורין בשבח הארץ ארץ חטה ושעורה וגו': '''ודבש הם תמרים. ''' לא הדבש ממש ואין כאן כי אם ששה מינין אבל מזית שמן לא חשש שמא יתפרש שמן ממש ואין כאן ז' מונים דא"כ הוה לי' למכתב שמן זית כדרך הנסמכי' בכל מקו' אבל בספרי ומייתי לה רש"י פרש' כי תבא אמרו זית שמן זית אגורי ששמנו אגור בתוכו: '''לא תבשל גדי אזהרה לבשר בחלב. ''' ולא לקטן הרך מכל מין דוקא גם לא בחלב אמו דוקא אלא כל בשר עם חלב במשמע ואפילו בחלב של עצמו והא דנקט בחלב אמו לאפוקי עוף שאין לאמו חלב כדלקמיה וכדרבי יוסי הגלילי אבל בהא דנקט גדי ולא בשר סתם לא פירש כלום. ושמא יש לומר מפני שפירש אחר זה שהגדי כולל עגל וכבש דהיינו כל בהמה טהורה ואלו היה כתוב בשר סתם היה כולל אף בשר בהמה טמאה לפיכך לא הוצרך לפרש למה נקט גדי ולא בשר סתם אבל בפ' כל הבשר אמר שמואל גדי לרבות את החלב גדי לרבות את המתה גדי לרבות את השליא גדי להוציא את הטמא' בחלב אמו ולא בחלב זכר בחלב אמו ולא בחלב שחוטה בחלב אמו ולא בחלב טמא' ורש"י ז"ל בחר הדרש היותר קרוב לפשוטו של מקרא אבל לא ידעתי למה הניח הדרש של ר' עקיבא שדרש גדי פרט לעוף שהוא קרוב לפשוטו של מקרא ודרש בחלב אמו פרט לעוף שאין לו חלב אם כר' יוסי הגלילי. ושמא יש לומר משום דסבירא ליה כר' יוסי הגלילי דאמר בשר עוף אינו מן התורה אבל בשר חיה הוא מן התורה תפש מדרשו של ר' יוסי הגלילי והניח מדרשו של ר' עקיבא שאמר חיה ועוף אינו מן התורה ודורש גדי פרט לחיה ולעוף: '''וג' פעמים כתוב בתורה אחד לאכילה ואחד להנאה ואחד לאסור בשול. ''' בפרק כל הבשר וא"ת מ"ש בשר בחלב מכל אסורין שבתורה שבכלן כתב לשון אכילה וכלל בו האכילה וההנאה ואלו הכא חלקן הכתוב וכתב אזהרה אחת לאכילה ואזהרה אחת להנאה כבר תרץ הרמב"ם בספר המצות ואמר שמפני שלא היה אפשר לכתוב באסור בשר בחלב לשון אכילה מפני שכל אסור שנזכר בו לשון אכילה אינו חייב בו עד שיהנה ממנו באכילתו אבל אם פתח פיו ובלע האסו' או אם אכלו חם עד שנשרף גרונו וכאב בעת אכילתו ומה שדומה לזה הוא פטור חוץ מבשר בחלב שהוא חייב בו על אכילתו ואפי' לא יהנה בו כמו שהתבאר בשני מפסחי' לפיכך לא כתב בו לשון אכילה שיכלול האכילה וההנאה אלא כתב האזהרה שלשה פעמים אחת לאכילה ואחת להנאה ואחת לאסור בשול: '''גדי כל ולד רך במשמע אף עגל וכבש ממה שהוצרך לפרש בכמה מקומות גדי עזים. ''' דמשמע כאן גדי הא כל מקום שנ' גדי סתם אפי' פרה ורחל במשמע ואילו לא הוצרך לפרש גדי עזים אלא במקום אחד הוה ילפינן מיני' בג"ש מה גדי האמו' להלן גדי עזים אף גדי האמור בבשר בחלב גדי עזים דוקא לא שאר מינין אבל מאחר שהוצרך לפרש בכמה מקומות גדי עזים דהוו שני כתובים הבאים כאחת ואין מלמדין ואפי' למ"ד מלמדין שאני הכא דכתיבי תרי מעוטי עכ"ל כאן גדי עזים הא כל מקום שנאמר גדי סתם אפי' פרה ורחל במשמע כדאיתא בפ' כל הבשר:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף