עריכת הדף "
מזרחי/שמות/יב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כ == '''מהמצת לא תאכלו אזהרה על אכילת שאור. ''' דאי מכל אוכל מחמצת עונש שמענו אזהרה מניין ואף על פי שלא ענוש הכתוב אלא אם כן הזהיר חוץ ממילה ופסח ומהעונש למדנו האזהרה ואין צורך לכתבה שהרי האוכל ביום הכפורים עובר בלא תעשה אף על פי שלא נכתבה בו האזהרה מכח דלא ענש הכתוב אלא אם כן הזהי' מ"מ טרח הכתוב וכתבה דומי' דמילת' דאתיא בק"ו טרח וכת' לה קרא: '''כל מחמצת להביא את תערובתו. ''' במכילת' מרביי' דכל ואליב' דר' אליעזר דדריש כל ואמר על חמץ דגן גמור ענוש כרת ועל ערובו בלאו ולא כחכמים דאמרי על חמץ דגן גמור ענוש כרת ועל ערובו בלא כלו' ואע"ג דיחיד ורבים הלכה כרבים שאני הכא דסתם מתני' דפרק אלו עוברים אתיא כר' אליעזר וה"ל סתם במשנה ומחלוקת בברית' והלכה כסת' משנה וכן פסק הר"ז הלוי והרי"ץ גיאת ובעל העטור והרמב"ם ז"ל ומה שכת' הר"ן ז"ל דהאי סתמא לאו דסמכ' הוא דהא סתם לן תנא סתמא אחרינא בפרקין שיאור ישרף והאוכלו פטור אינו מחוור דכיון דמסיי' בה דברי ר' יהודה אכולהו קאי אף אשיאור ישרף והאוכלו פטור ולאו סתמא היא ואילו היתה סתמא הוה קשיא סתמא אסתמא וליכא למימר דאידחי קמייתא מבתרייתא דא"כ הא דפריך בריש ביצה מכדי מאן סתמה למתני' רבי מ"ש בשב' כו' מאי קושיא דילמ' ההיא דאין מבקעין אידחי מההיא דמתניתין כי היכי דלהוי ההוא דמגביהין מעל השלחן מוחלפ' השטה ומדלא תני לה בעדיות גבי מקולי ב"ש ומ"ל לומר שבת דחמירא כר"ש י"ט דקילא כרבי יהודה אבל התוספות הקשו דגבי שבת נמי סתם לן כר' יהודה מטלטלין נר חדש אבל לא ישן ותרצו דהאי סתמא דמחתכין את הנבלה עדיפא מפני שנשנית בסוף פ' מי שהחשיך ולבי מגמגם בו אבל הרמב"ן כתב בספר מלחמו' יי' דהאי סתמא לאו דסמכא היא משום דסתם ואח"כ מחלוקת היא ואין הלכה כסתם סתם בריש פרקין דקתני הרי אלו באזהרה ומחלוקת בשלהי פרקין דקתני שיאור ישרף והאוכלו פטור אלמא נוקשא בעיניה לא עבר עליה בלאו ואידחי ליה סתם ריש פרקין בנוקש' וה"ה לחמץ דגן גמור ע"י תערובת כו' הרי שהוא מודה שהמשנה של שיאור ישרף אינ' סתם משנה אלא דברי רבי יהודה שחילק עם סתמא דריש פירקין ואין הלכה כמותה ומפני שדעתו היא שאין הלכה כסתם משנה דריש פרקין אליבא דר' אליעזר אלא כרבנן טען על דברי הרב ואמר וגם זה אינו שהלכה כחכמים שאמרו על חמץ דגן גמור ענוש כרת ועל ערובו בלא כלום: '''זה בא ללמד שתהא ראויה לאכול בכל מושבותיכם פרט למעשר שני וחלות תודה. ''' שאפילו בירושלם אין אדם יוצא בו ידי חובת מצה כיון שאינה ראויה לאכול בכל המושבו'. במכילתא דאל"כ בכל מושבותיכם למה לי והלא מצה חובת הגוף היא ותנן בפ"ק דקדושין כל מצוה שאינה תלויה בארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ וא"ת אימא לגופיה הוא דאתא דסד"א על מצות ומרורים יאכלוהו כתיב בזמן דאיכא פסח איכא מצה בזמן דליכא פסח ליכא מצה קמ"ל. י"ל הא כתיב קרא אחרינא בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה ועכ"ל דשלא בזמן דאיכא פסח קמיירי דאי בזמן דאיכא פסח מעל מצות ומרורים יאכלוהו נפקא וכיון דנפקא לן מקרא דבערב דחיוב מצה הוי אפילו בזמן דליכא פסח על כרחך לומר דקרא דבכל מושבותיכם אינו אלא למעט מעשר שני וחלות תודה דאי לחיוב מצה בחוצה לארץ לא צריך קרא דחובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בח"ל אבל בפ"ק דקדושין אמרו והשתא דאמר' חובת הגוף נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ מושבות דכתב רחמנא גבי מצה למה לי אצטריך סד"א הואיל וכתב על מצות ומרורים יאכלוהו בזמן דאיכא פסח אין בזמן דליכא פסח לא קמ"ל. והקשו התוספות ההוא מבערב תאכלו מצות נפקא דהכתוב קבעו חובה ועכ"ל שלא בזמן פסח מיירי דאי בזמן פסח מעל מצות ומרורים נפקא. ותרצו דתרי קראי דמושבותיכם ובערב צריכי חד בארץ בזמן דליכא פסח וחד לחוצה לארץ בזמן שבית המקדש קיים אבל בחוצה לארץ בזמן שאין בית המקדש קיים דלאו זמן פסח הוא מניין ת"ל בכל מושבותיכם לקבעו חובה בח"ל אפילו בזמן דליכא פסח וכיון שכן מ"ל למעוטי מהאי קרא מעשר שני וחלות תודה דילמא לקבעו חובה בח"ל בזמן שאין בית המקדש קיים הוא דאתא. ושמא י"ל דהאי תנא דמכילתא ס"ל דבח"ל בזמי שב"ה קיים לא צריך קרא דלא גרע מערל ובן נכר דכתיב כל ערל לא יאכל בו וכתיב כל בן נכר לא יאכל בו בו אינו אוכל אבל אוכל הוא מצה ומרור כדדרשינן בפרק כל שעה אליבא דרבי שמעון ואם כן עכ"ל דקרא דבערב לא אתא לחיוב מצה בחוצה לארץ בזמן שאין בית המקדש קיים ונשאר קרא דבכל מושבותיכם תאכלו ללמד שתהא ראויה לאכול בכל מושבו' פרט למעשר שני וחלות תודה והתוספות לא רצו לפרש המקראות אלא אליבא דר' יהודה שהלכה כמותו לגבי ר' שמעון דדריש קרא דבערב לטמא ושהיה בדרך רחוקה דסד"א הואיל ובפסח לא אכיל במצה נמי לא ליכול ואף על גב דלא גרע מערל ובן נכר כתיב בהאי וכתיב בהאי:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף