עריכת הדף "
מזרחי/בראשית/כה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כג == '''על ידי שליח. ''' בב"ר ר' אבא בר כהנ' בשם ר' כירו אמר כמה כרכורים כרכר הב"ה בשביל להשיח עם שרה שנאמר ויאמר לא כי צחקת והכתיב ותקרא שם ה' הדובר אליה על ידי מלאך והכתיב ויאמר ה' לה רבי לוי בשם רבי חנינא בר חמא אמר על ידי מלאך רבי אליעזר בשם רבי יוסי בן זימרא אמר על ידי שם בן נח וכך אמרו בפרק קמא דמגילה מ"ח נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל והן שרה ומרי' וחולדה ואסתר ואביגיל וחנה ודבורה ואלו רבקה לא קא חשיב והא דמוקי ליה לקרא דויאמר ה' לה ע"י שליח ולא על ידי עצמה הוא מדכתי' ותלך לדרוש את ה' דמשמע שהלכ' אצל הרואה דומיא דלכו ונלכ' אל הרואה דאם לא כן ותדרוש את ה' מיבעי ליה וכיון שהלכה אצל הנביא וכתיב בתריה ויאמר ה' לה עכ"ל על ידי אותו נביא שהלכ' אליו שהוא מדרשו של שם שהיה היותר מופלג בחכמה לפי הקבלה: '''גים כתיב חסר וי"ו ופי' גאים כי היו"ד יבא במקום אלף במקומו' רבים ''' ובב"ר אמרו זה מתגאה בעולמו וזה מתגאה בעולמו ובפ"ק דעבודת כוכבי' אמרו שלא פסקו משולחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשות לא בימות החמה ולא בימות הגשמים דאמר מר צנון וחזרת מחתכין מאכל קישות מרווח' מעים וזו היא גאותם. והא דאמרינן בפ' כיצד מעברין נראה צנון נראה סם חיים ופריך והא תניא נראה צנון נראה סם המות ומשני לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים. כבר תרצו התוספות דהכא מיירי בעת שהוא סם חיים ועוד שיש ספרים דגרסי התם לא קשיא כאן בעלים כאן באמהות שהאמהות לעולם הם סם חיים והכא נמי באמהות קמיירי: '''אלו אנטונינוס ורבי פרש"י אנטונינוס מבני עשו ורבי מבני יעקב. ''' וא"ת היאך אפשר לומר על רבי שהיה משתדל בהנאת גופו בצנון וחזרת וקישות בין בימות החמה בין בימות הגשמים והא אמרינן בשילהי פרק הנושא שבשעת פטירתו של רבי זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה ואמר רבש"ע גלוי וידוע לפניך שיגעתי בי' אצבעותי בתורה ולא נהנתי אפי' באצבע קטנה ופרש"י ולא נהנתי בעה"ז אפי' לפי הטורח שיגעתי באצבע קטנה שלי פי' שהוא דבר מועט ואמרו במדרש כשם שאדם מתפלל שתכנס תורה לתוך גופו כך יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו ומייתי ראיה מהאי עובדא דרבי כבר תרצו בזה דמ"מ אוכלי שלחנו היו רבים ועל אותה שלחן אמרו שלא פסקו ממנו לא צנון ולא חזרת וכו': '''אין לאם אלא מלכות ''' וכן תרגם אנקלוס ותרין מלכין דאל"כ ושני לאומים למה לי שני גוים בבטנך וממעייך יפרדו מיבעי ליה: '''מן המעים הם נפרדים. ''' השמיט הכנוי ממלת מעייך גם הוסיף ה"א עליה וכ' המעיים גם כתב מן המעים במקום מהמעים גם פירש יפרדו במקום בינוני וכתב הם נפרדים והכונה בהשמטת הכנוי הוא לומר שאין הכונה במאמר זה להודיע לה מה שיש במעיה שהרי כבר הודיע לה זה במאמר שני גוים בבטנך ושני לאמים רק הכונה בזה להודיע לה איכות הגוים והלאומים שבבטנה מה היא ואמר שבעודם במעים טרם צאתם לאויר העולם הם נפרדים זה מזה שלא כמנהג כי המנהג הוא להפרד זה לרשעו וזה לתומו אחרי צאתם לאויר העולם ולא אחרי צאתם מיד אלא אחרי גדולם ואלו נפרדו זה לרשעו וזה לתומו בעודם במעים שלא כמנהג ואם כן אין טעם לכנוי ממעייך במקום הזה מצורף לזה שמ"ם ממעייך מורה על ההתחלה הזמנית שבה התחילו להפרד זה לרשעו וזה לתומו וההתחלה הזמנית אינה נופלת אלא על המעים במה הם מעים לא במה הם מעיה והכונה בתוספת הה"א הוא כי מאחר שאין זה במה הם מעיה אלא במה הם מעים בסתם יחוייב בהכרח שיהיה פירושו מן המעי' המורה על הסתם מעים ומפני שהשמיט הכנוי ממלת מעייך הוכרח להחליף גם המ"ם של ממעייך במלת מן להורות שאין כאן כנוי כי עם הכנוי לא תבא מן לעולם רק באות מ"ם לבדו והכונה דפי' יפרדו שהוא עתיד במקום בינוני הוא מפני שבעת השאלה שהיתה שואלת על צער ההריון והשיב לה שהוא מסבת הבנים שבמעיה כבר היו נפרדים: '''לא יושוו בגדולה כשזה קם זה נופל. ''' פי' לא יהיו שניהם בגדולה בזמן אחד אלא כשזה קם זה נופל כי הלאום האחד יתחזק ויתאמץ מהלאום האחר פירוש משביית הלאום האחר כמו שאמרו לא נתמלאת צור אלא מחרבנה של ירושלים וצור הוא מלכות עשו וירושלים היא מלכות יעקב ומ"ם מלאום מורה על מ"ם ממנו לא על יותר ממנו כמ"ם מכל מלמדי השכלתי ודעת אלהים מעולות שפירושם יותר כי לא היו שניהם יחד בגדולה בשום זמן מהזמנים ולכן יתכן לומר בהם שהאחד יותר גדול מהאחר גם כי מצאנו תמיד שהאחד מהם לוקח הגדולה מהאחר שלא נתמלאת צור אלא מחרבנה של ירושלם וההפך ויחוייב מזה שיהיה פי' ולאם מלאם יאמץ שהאחד מהם יקח האומץ מהאחר ולכן הוא בהכרח שיפורש מ"ם מלאם ממנו לא יותר ממנו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף