עריכת הדף "
מזרחי/בראשית/כה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== כ == '''בן מ' שנה שהרי כשהיה כו'. ''' אין זאת ראיה על היותו בן מ' שנה כשנשאה, שאין המקרא צריך סעד לדבריו{{הערה|המקרא מלמדנו שכך היה ואינו צריך להביא ראיה שאכן כך אירע במציאות.}}. אלא ה"ק מפני מה לא נשא קודם הארבעים שנה והלא יחיד וחביב לאביו ולאמו היה והיה להם להשיאו משהי' ראוי לזרע כדי שיזכו לראות ממנו בנים ובני בנים וההבטחה שהבטיח השם לשרה וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו ויצחק עצמו שקיים כל התורה הוא ואביו כדאיתא ביומא וכתיב למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו האיך הותר לו לעבור אההיא דתנא דרבי ישמעאל עד כ' שנה יושב הב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע כ' ולא נשא אומר תפח רוחו ואההיא דמסכת אבות דתנן בן י"ח לחופה והשיב על זה שלא היה אפשר לו לישא קודם המ' שהרי כשהיה בא מהר המוריה שהיה בן ל"ז שנה נתבשר בלידת בת זוגו והמתין לה שלש שנים שתהא ראויה לביאה ואז כבר היה יצחק בן מ' שנה. ויש לתמוה למה לא המתין לה י' שנים שתהיה ראויה להריון הא אף על גב דביאת קטנה לית בה משום השחתת זרע אפילו על ידי מוך כדתני רב ביבי שלש נשים משמשות במוך קטנה ומעובר' ומניקה ופרש"י מותר לשמש במוך לאפוקי שאר נשים דאסור ע"י מוך משום השחתת זרע מכל מקום כיון דלאו בת בנים היא מאי נפקא מינ' אם היא ראויה לביאה וליכא למימר דמדקתני בברייתא דרבה בר שמואל בפרק קמא דיבמות ואי אתה יכול לומר בחמותו ואם חמותו שמיאנו שכבר ילדו דעכ"ל בקטנה קמיירי דאי בגדולה ליתני שכבר גדלו מכלל דקטנה מיעברא וילדה וע"כ לגרוס בברייתא דרב ביבי דקתני ג' נשים משמשות במוך קטנה שמא תתעבר ושמא תמות ולפיכך נשא יצחק את רבקה משע' שראויה לביאה אולי תתעבר ומן השמים ירחמו עליה כחכמים דפליגי עליה דר' מאיר ואמרי בין כך ובין כך משמשת כדרכה ומן השמים ירחמו עליה דהא בהדיא קתני בברייתא דרב ביבי ואי זו היא קטנה שאמרו עליה שמא תתעבר ושמא תמות מבת י"א שנה ויום אחד עד י"ב שנה ויום א' פחות מכאן ויותר מכאן משמשת כדרכה והולכת ופרש"י משום דפחות מכאן ודאי לא מיעברא ויתר מכאן אם תתעבר לא תמות. ושמא יש לומר כיון דביאת קטנה לית בה משום השחתת זרע הוכרח שישאנה אע"ג דאינה ראויה להריון לאפוקי נפשיה מהרהורי עבירה כדאמר רב חסדא האי דעדיפנא מחברי הוא משום דנסיבנא בשיתסר ואי הוה נסיבנ' בארביסר ה"א גירא בעינא דשטנא ותני' ללמוד תור' ולישא אשה ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה ואם אי אפשר לו בלא אשה נושא אשה תחלה כדי שיהא בלא הרהור ואח"כ ילמוד תורה דרב הונא חזייה לרב המנונא דלא פריס סודרא כדרך הנשואין שהיו רגילין לכסות ראשן אמר ליה מ"ט לא פריסת סודרא אמר ליה דלא נסיבנא אהדרינהו לאפי' מיניה אמר ליה לא חזיית להו לאפי עד דנסבת דבן כ' שנה ולא נשא אשה כל ימיו בעבירה בעבירה ס"ד אלא אימא כל ימיו בהרהור עבירה: '''ובו בפרק נולדה רבקה. ''' וכן שנינו בסדר עולם. ויש לתמוה מ"ל הא דילמא לידת' קדמה זמן רב קודם בשורת לידתה דומיא דבשורת בני נחור שקדמה לידתם כמה שנים קודם הבשורה כדכתיב הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך את עוץ בכורו וכו' ועכ"ל שמשנולד עוץ עד זמן הבשורה אין פחות מכ"א שנה שהרי משנולד עוץ עד שנולד בתואל אי אפשר להיות פחות מח' שנה ומשנולד בתואל עד שהוליד את רבקה אין פחות מי"ג שנה ועוד איך קראה הכתוב נערה והלא אין נערה פחותה מבת י"ב שנה ויום אחד שהביאה סימנים ובפרק קמא דקדושין אמרו האב זכאי בקדושי בתו נערה ומפיק לה מדכתיב את בתי נתתי לאיש הזה וכתיב ונתן לאבי הנערה ושם אמרו האב זכאי בהפר' נדרי בתו כשהיא נערה כדכתיב בנעוריה בית אביה כל זמן שבנעוריה לאביה ואף על פי שאמרו בפרק אלו נערות כאן נערה הא כל מקום שנאמר נערה אפילו קטנה במשמע ה"מ כשכולל קטנה וגדולה אבל על הקטנ' בלבד לא וליכא למימר דילמא הא דקרא אותה נערה הוא מפני שהיתה נגמרת בשכלה ובכחה כנערה דומיא דוהנה נער בוכה שדרשו בו רז"ל קולו כנער דבשלמא התם על כרחם לומר כן שהרי לא הי' אז אלא בן שלשה חדשים והכתוב קראו נער אלא הכא מאן לימא לן דאינ' כמשמע' ועוד הא דפריך בפרק הבא על יבמתו גבי נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי לבטל ונילף מיצחק דכתיב ויהי יצחק בן מ' שנה בקחתו את רבקה וכתיב ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם ומשני עקור הי' הוה לי' לשנויי יצחק נמי י' שנים שהה ותו לא שהרי משנשאה עד עשר שנים אינם עולים מחשבון השהיה מפני שלא היתה ראויה להריון. ושמא י"ל דמדלא נשאה יצחק מיד עד שעמדו שלש שנים אחר בשורת לידתה מכאן יש להוכיח שבו בפרק שנתבשר בלידתה נולדה ולפיכך המתין לה שלש שנים כדי שתהא ראויה לביאה דאם לא כן למה לא נשאה מיד והלא באותו פרק בן ל"ז שנה הי' ולא הי' לו להמתין לה ואם כן עכ"ל שמה שקרא אותה הכתוב אז נערה אינו אלא מפני שהיתה כנערה בשכלה ובכח' דומיא דוהנה נער בוכה שהי' קולו כנער וההיא דיבמות דמשני עקור הי' ולא שני לי' יצחק נמי י' שנים שהה כאביו כו' עדיפא מיני' קא משני דאפילו אם היתה ראויה להריון אכתי אין להוכיח מכאן לשהיית כ' שנה דשאני יצחק דעקור הי' אבל הה"נ דהוה מצי לשנויי יצחק נמי י' שנים שהה כאביו ותו לא שהרי הי' שנים שמשנשאה עד שהיתה ראויה להריון אינן עולין בחשבון השהייה וכן פרש"י גבי ויצחק בן ס' שנה בלדת אותם. אך קשה מברייתא דספרי דתניא ג' שנותיה' שוות רבקה קהת ובן עזאי וקהת חי קל"ג שנה אם כן גם רבקה חיתה קל"ג שנה ולפי האגדה שכתב רש"י ז"ל גבי אלון בכות שבאותו פרק נתבשר יעקב במיתת אמו צ"ל שהיתה אמו בת ל"ד שנה וחצי כשילד' אותו שהרי יעקב הי' באותו פרק שנתבשר במיתת אמו בן צ"ח שנה וחצי שבן ס"ג שנה פי' מאביו וי"ד שנה נטמן בבית עבר וכ' בבית לבן ושנה וחצי עד שבא לבית אל הוציאם מקל"ג נשארו ל"ד וחצי תוציא מהם כ' שנה שהמתין לה יצחק משנשא' עד שילד' נמצא שהית' בת י"ד וחצי כשנשאה וכן משמע נמי מההיא דפ' הבא על יבמתו דתניא בתולה אין בתולה אלא נערה וכן הוא אומר והנערה טובת מראה בתולה. ויש לומר שהברייתא של ספרי חולקת עם האגדה שכתב רש"י גבי אלון בכות וסובר' שלא מתה רבקה עד שהי' יעקב בן ק"י שנה והאגדה של אלון בכות סוברת שלא היו כל שנות רבקה רק קכ"ג וכלם סוברים כבריית' דסדר עולם שבת ג' שנים היתה כשנשאת דאם לא כן חולקת עם הברייתא דסדר עולם ועם ההיא דפרק אע"פ ששנינו נותנין לבתולה י"ב חדש משתבע' הבעל כדי לפרנס את עצמה וקאמרי בגמרא מ"ל ומייתי לה מרבקה דכתיב תשב הנערה אתנו ימים שהם י"ב חדש ואם היתה רבקה בת י"ד שנה וחצי כשנשאת אם כן היתה בוגרת שעברו עליה י"ב חדש ואח"כ נתקדשה ואין נותנין לה רק ל' יום כמו האלמנה כדאיתא התם אך הברייתא דפרק הבא על יבמתו עכ"ל שהיא חולקת עם הברייתא דסדר עולם וכן כתבו התוס' בפרק הבא על יבמתו: '''אלא להגיד שבחה. ''' ב"ר וא"ת בלא יתורא דהני קראי נמי תיפוק לי מקראי קמאי דאע"ג דאיצטריך לגופייהו מ"מ כיון דשמעינן מינייהו שהיתה בת בתואל הרשע ואחות לבן הרשע ומפדן ארם שהוא מקום רשע למדנו שבחה של זו שלא למדה ממעשיהם וליכא למימר דאי לאו קראי יתירי ה"א שלא היו רשעים או שלמדה ממעשיהם דאם כן השתא נמי נימא הכי דהא מייתורא דהני קראי לא משתמע לא שבח ולא לגנאי ועוד שרשעתו של אלו וצדקת' של רבקה לא מייתורא דהני קראי למדום ויש לומר דאי לאו קראי יתירי נהי דהוה שמעי' שרבק' הצדיקת היתה בת רשע ואחות רשע וממקום רשע ולא למדה ממעשיהם מ"מ לא הוה ידעינן שהכתוב ספר בשבחה על זה אבל השתא דאתו קראי יתירי שמעינן מינייהו שלא נכתבו אלא כדי להודיענו שבחה של זו וכי האי גוונא גבי פנחס בן אלעזר בן אהרן שמפני שלא הי' צריך לכותבו שנית שכבר כתב למעל' וירא פנחס בן אלעזר בן אהרן דרשו רז"ל ואמרו שמפני שהיו השבעי' מבזים אותו בא הכתוב ליחסו אחר אהרן דאע"ג דשמעינן שפיר מקרא דוירא פנחס בן אלעזר בן אהרן שייחוסו הוא אחר אהרן מכל מקום לא הוה שמעינן מיני' שהכתוב בא לשבחו הפך המבזין אותו אלא מיתורא דקרא שכתבו פעם שנית שזהו הפירוש הנכון אצלי בשני המאמרים הללו אע"פ שיש לפרש גם כן גבי פנחס דאי מקרא קמא ה"א הה"נ שהוא מתייחס אחר אבי אמו אלא דקרא נקט חד מינייהו והה"נ איכא למימר גבי למשפחותם לבית אבותם שהכתוב לא הקפיד אלא שלא יהיו קצתם לבית אבותם וקצתם לבית אמותם אבל הה"נ לבית אמותם אבל השתא דאתא קרא יתירא למדנו שבא להודיענו שאין ליחסו רק אחר אהרן: '''על שם ששני ארם היו ארם נהרים וארם צובה. ''' אע"פ שיש ג"כ חוץ מאלה והם ארם בית רחב וארם דמשק וארם מעכה מכל מקום מאחר שהכתוב קורא לארם נהרים פדן ארם שפירושו זוג ארם צ"ל שהשנים מהם סמוכים זה לזה ולכן נקרא האחד בשם זוג ופירושו שני ארם היו הסמוכים זה לזה ורש"י שאמר שהסמוכים זה לזה הם ארם נהרים וארם צובה ולא אחרים שמא קבלה היתה בידו מאותם שבאו משם ומה שאמר ויש פותרין פדן ארם כמו שדה ארם אינו ר"ל שלא היו שני ארם סמוכים זה לזה כי לא יתכן לחלוק על המציאות שהוא על פי קבלתו רק שהם חולקים בפי' מלת פדן שאלה אמרו שאין פירוש פדן פה מתרגום צמד בקר רק מענין שדה מלשון ישמעאל כי איך יתכן שיקרא האחד מהם בשם זוג ועוד שבספר הושע כתיב ויברח יעקב שדה ארם במקום פדן ארם:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף